יוֹם יוֹם

שְׁלַח פֶּתֶק קָטָן.

שׁוּם דָּבָר לֹא תּוּכַל לְשַׁנּוֹת,

אֲבָל בְּתֵבוֹת הַדֹּאַר הַמִּתְמַלְּאוֹת

חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מַיִם וְחַשְׁמַל,

טְפָסִים שֶׁל מִסִּים,

כְּרוּזִים לַבּוֹחֵר –

שִׂים פֶּתֶק קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ

שִׂמְחָה.

הָאֲנָשִׁים הָעֲנִיִּים מְצַפִּים –

מְצַפִּים בְּכָל זֹאת.

שְׁלַח לָהֶם פֶּתֶק קָטָן:

אַתָּה תִּרְאֶה –

הָאֶצְבָּעוֹת נוֹשְׁמוֹת בְּחָפְזָה,

כְּאִלּוּ נָתַתָּ בָּהֶן

אוֹצָרוֹת שֶׁל זָהָב.

תֵּן לָהֶם סִימָנִים

הַנִּרְאִים כְּתִקְוָה.

אִישׁ אוֹבֵד בָּרְחוֹב הַגָּדוֹל –

לֹא תוּכַל לְשַׁנּוֹת, לֹא תוּכַל

לְשַׁנּוֹת.

אֲבָל לְיַד גָּדֵר בִּקְצֵה הָרְחוֹב

יָכוֹל לִצְמֹחַ פֶּרַח

קָטָן,

נַעֲרָה תַּשְׁקִיף בַּחַלּוֹן,

אוֹ כּוֹכָב אֶחָד מֵרִבְבוֹת הַכּוֹכָבִים

יְנַצְנֵץ מְאֹד לִהְיוֹת

יוֹתֵר קָרוֹב.

שׁוּם דָּבָר לֹא תוּכַל

לְשַׁנּוֹת.

אֲבָל לַשּׁוֹאֵל בְּלֵילוֹת עֲלָטָה

עַל עֶצֶב שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹן –

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

שְׁלַח-נָא פֶּתֶק קָטָן

שֶׁכָּתוּב עָלָיו – –