הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי

ח. נ. ביאליק

הַכּוֹכָבִים שׁוּב אֵינָם מְרַמִּים

פָּשׁוּט – –

הֵם אֵינָם מַבְטִיחִים עוֹד

שׁוּם דָּבָר.

עֵינֵי פּוֹחֲחִים עֲצוּבוֹת

קוֹרְצוֹת אֶל הָאֲדָמָה:

בּוֹאִי, יַלְדָּה, נִתְלַטֵּף מְעַט בָּאוֹר –

בְּחשֶׁךְ-הַלֵּיל.