בַּבֶּכִי הַשּׁוֹתֵק שֶׁל הַיָּמִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת

נִחוּמִים. אֵינִי אוֹמֶרֶת: רְאִי,

הַשָּׁמַיִם גְּדוֹלִים וּכְחֻלִּים. הִנֵּה הָאֲדָמָה

עוֹמֶדֶת נֶצַח. אֲנִי אוֹמֶרֶת: הָעֶצֶב הַזֶּה וְהַכְּאֵב

חוֹלֵף כְּמוֹ עָנָן רוֹדֵף אוֹתוֹ הָרוּחַ. מַה

מָּתוֹק, אֲנִי זוֹכֶרֶת, יוֹם אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶשׁ אַחַר

יָמִים כְּבֵדִים מֵעֲנָנִים.

אֲנִי אוֹמֶרֶת: מְעַט הַדְּבַשׁ, עוֹדֶנּוּ

מְחַכֶּה לָךְ בִּגְבִיעִים גְּדוֹלִים

שֶׁל פְּרָחִים. מְעַט הַדְּבַשׁ,

אֲנִי זוֹכֶרֶת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁנֶּחְמַס.

מְעַט הַדְּבַשׁ. כִּבְשַׂת הָרָשׁ.

בַּבֶּכִי הַשָּׁקֵט שְׁל הַיָּמִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת

דִּבְרֵי נִחוּמִים.