כָּתַבְתִּי שִׁמְךָ עַל גִּלָּיוֹן.

שְׁמוֹת שְׁנֵינוּ קָרוֹב-קָרוֹב.

שְׁמִי הִתְרַפֵּק עַל שִׁמְךָ, שִׁמְךָ חִבֵּק אֶת שְׁמִי,

כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת אֶפְשָׁר לַעֲשֹוֹת בְּשִׁיר

מַה שֶּׁבַּחַיִּים אִי אֶפְשָׁר.

הָיִיתָ נַעַר, הָיִיתִי נַעֲרָה,

יָדֵינוּ וּפִינוּ דָּבְקוּ מִתּוּתֵי-יַעַר.

נִשְׁבַּעְנוּ: כָּזׂאת תִּהְיֶה אַהֲבָתֵנוּ לָעַד.

כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת אֶפְשָׁר זׂאת בְּשִׁיר

מַה שֶּׁבַּחַיִּים אִי אֶפְשָׁר.

בָּא עֶרֶב הָיִיתִי בּוֹדֵדָה

בָּכִיתִי אֶל הַחֹשֶׁךְ אִישׁ לִי לֹא עָנַה

רַק עֶצֶב מֵאַרְבַּע-קַצְווֹת-הָאֲדָמָה בָּא

וְרָבַץ עַל לִבּי כֶּעָפָר.

כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת אֶפְשָׁר בַּחַיִּים

מַה שֶּׁבַּשִּׁיר אִי אֶפְשָׁר.