"שועל ראה ענבים תלויים מעל לגפן מטפסת.

רצה להגיע אליהם ולא יכול. התרחק באמרו אל נפשו:

‘בוסר הם’…"

איסופוס

אוּלַי סִפּוּרָהּ הוּא סִפּוּר

הָשּׁוּעָל וְהָעֲנָבִים

הַחֲמוּצִים:

אֵינֶנָּה טוֹעֶמֶת. פּוֹחֶדֶת

לִטְעׂם. עִנְּבֵי-הַגַּעְגּוּעִים

שֶׁבְּלִבָּהּ, מְתוּקִים לְהִתְעַלֵּף.

אוֹחֶזֶת עֵנָב בֵּין שִׁנֶּיהָ, אֵינֶנָּה נוֹגֶסֶת.

וְהֶעָסִיס אֵינוֹ נִגָּר בְּפִיהָ, וְיֵינוֹ

אֵינוֹ מַרוְוֶה צִמְאוֹנָהּ.

אֵינֶנָּה נוֹגֶסֶת.

הָעֵנָב הַשָּׁלֵם לֹא יִמָּעֵךְ, לֹא

יִקָּרַע בְּשָֹרוֹ הַתָּמִים.

שׁוֹכֶבֶת, טוֹעֶמֶת מְתִיקוּת-בּוּסְתָּנִים

וְאֵין עֲנָבִים שֶיִּשְׁווּ לָהּ.

מִמְּתִיקוּת זוֹ בָּרָא אֱלֹהִים

אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת

הַנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה.