שִׁיר צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּתוּב
בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם
כְּמוֹ בְּשִׁירָת סְפָרַד
הַתְּמִיהָה הָגְּדוׂלָה.
אֵיכָה יְכוֹלִים יַחַד אֵשׁ קֶרַח וּמַיִם
וַהֲרֵי מְדַבְּרִים רַק עַל יַיִן.
יַיִן בּוֹעֵר בְּתוֹך כּוֹס בְּדֹלַח.
כָּךְ שִׁיר
כְּאֵב שָׁחוֹר וְאָדֹם שֶׁל לֵב
הוֹפֵךְ אוֹתִיּוֹת
שֶׁמַּדְלִיקוֹת אֶת הַנְּיָר
וּפוֹרְחוֹת.
אֶל לֵב אַחֵר פּוֹרְחוֹת.
כְּאֵב אָדֹם מִתּוֹךְ הַלֵּב
בְּגָבִיעַ תּוֹאֵם
כְּאֵב. לֹא צוֹעֵק מִדַּי
כִּי הַצְּעָקָה מַחֲרִישָׁה
לֹא דּוֹמֵם כִּי הַשֶּׁקֶט עָלוּל
לְיַשֵּׁן אֶת הַכְּאֵב.
אֵשׁ שֶׁתַּדְלִיק אֶת הַקּוֹרֵא
שֶׁתַּדְלִיק אֶת הָעוֹלָם
וְתַדְלִיק גַּם אוֹתִי.
עַד כִּי הַכְּאֵב הַשָּׁחוֹר שֶׁל
הַלֵּב
יֵהָפֵךְ אֲבוּקָה דוֹלֶקֶת
אֵשׁ שֶׁמֵּתָה בַּלֵּב
שֶׁבָּהּ אֵדָּלֵק גַּם אָנִי.