יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב אֶת שִׁירַי עַל נְיָר מְלֻכְלָךְ.
וְהָיְתָה זוֹ אֱמֶת. אֲהָהּ,
כַּמָּה הָיְתָה זוֹ אֱמֶת. אַךְ
בּוֹחֶרֶת אֲנִי עַל דַּף צַח וְטָהוֹר
כְּאוֹר שַׁחַר
מִי אָמַר כִּי שִׁירִים הֵם אֱמֶת?
כּוֹתֶבֶת שִׁירִים עַל דַּף צַח
וְחָדָשׁ כְּאוֹר שַׁחַר
תִּינוֹקִית וְתַמָּה כְּמוֹ לִפְנֵי, לִפְנֵי.
וְשׁוֹכַחַת אֵלִי. אֲהָהּ, כַּמָּה שׁוֹכַחַת
אֶת הַדַּף הַמּוּנָח
עַל שֻׁלְחָן הַכְּתִיבָה הַיָּשָׁן.