לוגו
נתן בן נתן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

מתוך העבודה נעקר. ביום הלוייתו עוד קראו הקוראים את מאמריו ב“דבר”, שהיה בו חבר המערכת, וב“הפועל הצעיר”, שבו היה משתתף בקביעות זה שנים. עד יומו האחרון ממש הגה וכתב. מלאך המוות הוציא את הקולמוס מידו, בחטף, כביכול, תוך כדי כתיבה.

הוא היה סופר לענינים כלכליים. כתיבתו היתה תמיד אקטואלית, שופעת חיוניות. בקיא היה בכל חדרי הכלכלה המתהווה ובן-בית היה בכל המתרחש במוסדות ובמשק הממלכתי, ההסתדרותי והפרטי. הוא היה בעל השכלה כלכלית גבוהה ועקב אחרי המתחדש בהלכות המשק והכלכלה בעולם, הן במשנות העיוניות והן בתמורות המעשיות; אך הוא לא בחר לו סגנון-כתיבה למדני, עמוס לעייפה מונחים מקצועיים, אלא דיבר בצורה פופולארית למען ירוץ הקורא בדבריו. וכשהיה הכרח להשתמש בשפה מקצועית, היה מבררה תחילה לכל פרטיה, לבל תעמעם את דעת הקורא הרגיל. מבחינה זו היה מחנך להגוּת כלכלית.

הוא היה מעורה בכל נפשו ברקמת חיי הארץ. שמח לבשר על התקדמותה של כלכלתנו, כדרך שהיה אנוס לא-פעם להתריע על עיוותים וליקויים, שנשתרבבו לתוכה. אותה שעה היה איש-פולמוס חריף. היה בשר מבשרה של תנועת העבודה, שעל ערכיה ויחודה שמר תמיד. הוא רצה לראות במפעליה המשקיים והכלכליים של ההסתדרות תאים של כלכלה סוציאליסטית, שבהם קיימים יחסי-אנוש אחרים ואחריות מוגברת של העובד.

לא רבים ידעו שהיה יועץ כלכלי לשרים ולראשי מוסדות, שהחשיבו את בקיאותו ואת חושו המעשי ואף החברתי-מדיני.

מזמן לזמן היה מסייר בעולם ומביא עמו רשמים רעננים מן המתהווה בארצות מתוקנות בשדה העיון והפעילות הכלכלית. לפרקים היה מקדיש מאמריו לבירור של בעיות עולמיות תוך השוואה לכלכלת ישראל ותוך הוצאת לקח מן הנעשה אצל אחרים.

עבודתו כסופר כלכלי היתה נשמת-אפו ולא אבה להפסיקה גם לאחר שהגיע לגיל הפנסיה. ואמנם יפה עשה, כי לא היה מורגש כל רפיון במלאכתו העתונאית, אלא, להיפך, מפקידה לפקידה גברו בו היזמה והמחשבה, ובלהט-נעורים היה מגיש את פרי הגותו ונסיונו לציבור, כי רבה היתה מסירותו למדינה ולתנועה.

היה חבר טוב ונאמן.


  1. נדפס ב“הפועל הצעיר”, כ“ח בשבט תשכ”א (14.2.1961).  ↩