לוגו
ד"ר יעקב סלע (בלובשטיין)
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

עשיר-השכלה. צמא-מעשה, ורב-זכויות. תמיד טרוד בעסקי ציבור וביחוד בעסקי תרבות, מבלי לצפות לגמול חמרי וחברתי שהוא ראוי לו. רק מעטים ידעו, שהוא סופר וחוקר ובקי בכמה ספרויות. הרבים הכירוהו מהרצאותיו ומהופעותיו בבית-העם, זה ילד-טיפוחיו מן המסד ועד הטפחות, שקיווה עוד לשכללם. המעטים ידעו, שכוחות רציניים תוססים בו ולא מצאו את ביטויים, ואילו הרבים ראוהו רק בקצפם העליון של הכשרונות האלה, בהלצותיו וחידותיו, שרצה, כביכול, להצניע בתוכם את הטראגיקה שבחייו. הקהל המביט כרגיל לעינים ולא ללבב, ראה בו תמיד את סמל הקלוּת, הפופולאריות והעליזות. אולם מי שקרא פעם אפילו מאמר אחד משלו, יכול היה להיווכח, שנפשו לא היתה עשויה פשטות כזאת.

הוא היה טיפוס של “הולך אל העם”, המחדיר לתוכו באהבה רבה את הישגי ההשכלה והתרבות. אוהב היה להכריז על ספר עברי שיצא לאור, על סופר שבא להשתקע, על מפעל ספרותי או אמנותי שהתחיל להיווסד. הוא ידע למסור את תוכנם בצורה עממית מעוררת ולרכוש על ידי כך לבבות להם.

ואף-על-פי שידיו היו תמיד מלאות עבודה ציבורית, לא האירה לו ההצלחה החמרית פנים. איש מסוג אחר היה ודאי מגיע לידי יאוש ושפלות ידים, אבל הוא ידע להבליג על זאת ועסקנותו גדלה, בה במידה שאיתרע מעמדו. רק בעלי נפש יפה מסוגלים לכך. עם מותו הסתלק אחד היקרים והבלתי רגילים, שבחברי תנועתנו, שחייהם עולים בלהבת המפעל הציבורי.


  1. נתפרסם ב“הפועל הצעיר”, י“ד בתשרי תרצ”ו (11.10.1935).  ↩