עַל יַד חַלּוֹנִי גְדֵלִים עֵצִים שְׁנַיִם,

כִּתְאוֹמִים הֵם – טָפּוֹלִיָּה וּבְרוֹשׁ;

בְּסוּת הֶעָלִים הִיא כְאָחוֹת הַחֲרֵדָה,

וְהוּא לוֹ דְמוּת כְּעֶלֶם גֵּא זְקוּף-רֹאשׁ.

בְּגִזְעָם שׁוֹנִים הֵם, אַךְ שִׂיא צַמְּרוֹתָם

מְסֻגָּר הוּא אֶל עַל לִבְלִי הִפָּרֵד;

לַבְּרוֹש דְּמוּת נָזִיר קוֹפֵא עַל חֲלוֹמוֹתָיו,

וּלְבָבָהּ הִיא, לֵב עָלִים, תָּמִיד חָרֵד.

וּבְגַעַת בָּם הַשֶּמֶש מִדֵּי עֶרֶב –

הַבְּרוֹש סְגוּר-לֵב גַּם אָז מִקַּחַת אוֹר;

וְהִיא לְעֵין-כֹּל – טָפּוֹלִיָּה מַזְהִירָה,

וְזָהֳרָהּ עוֹבֵר בָּהּ, תְּעוֹת וַעֲבוֹר…

1919