ח 🔗
עַצֶּבֶת הָעֶרֶב אֶת בּוֹאָהּ הֵחִישָׁה,
וּשְׁנַיִם מִתְהַלְּכִים וּמְדַבְּרִים בְּלִי-קוֹל;
הָאֶחָד אִישׁ אוֹבֵד וּלְצִדּוֹ צֵל אִשָּׁה,
הָאֶחָד רַק יַחְקֹר אַף יַעֲמִיק לִשְׁאֹל:
— אָמַרְתִּי, בִּרְאוֹתִי אֶת רַגְלֵךְ הַחֲרֵדָה
בֵּין אַבְנֵי קְשִׁי-רוּחִי לְאשֶׁר הֲלֹךְ, —
זֹאת עַנְוַת-לְבָבֵךְ לִי תִהְיֶה לְעֵדָה,
עֵת תְּנַפְּצִי אֶל סְלָעַי אֶת גְּבִיעַ-הָרֹךְ.
הֶעָבַר זֶה לַחַשׁ בַּצְּלָלִים הַטְּמִירִים,
אוֹ עִצְּבוֹן הָעֶרֶב בִּגְדוֹתָיו יְפַךְ?
אוֹ מֹאזְנֵי-הַנֹּחַם, קַלִּילִים אִי-נִרְאִים,
יַעֲלוּ אַף יֵרְדוּ בָרוּחַ הָרַךְ?
— אָמַרְתִּי, עֵת אַהֲבָה אֶת שְׁנֵינוּ לָבָשָׁה,
גַּם-יַחַד נְבַלֶּה חֶלְדֵּנוּ עַד-גָּז, —
אַךְ חָצַב הַגּוֹרָל מֵרוּחִי הַקָּשָׁה
צוּר-חֶרֶב לִגְזֹר אֶת קִשְׁרֵנוּ כֹּה עָז.
גַּם מְנוּחַת-הַלַּיְלָה הֵחִישָׁה אֶת בּוֹאָהּ,
וּכְשָׁב אֶל אַחֲרִיתוֹ הִתְנַכֵּר הַכֹּל:
רַק צֵל אֶחָד יַעֲטֹף תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ —
אִישׁ בּוֹדֵד עוֹד הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בְּלִי-קוֹל:
— אָמַרְתִּי, גַּם בְּדִידוּת בְּמַטֵּה-הַבְּגִידָה
כִּי-תַךְ עַל לְבָבִי — לֹא תוֹצִיא יְלֵל, —
וְהִנֵּה הַסֶּלַע מֵרִבְצוֹ הֶחֱרִידָה
דְּמוּת-אִשָּׁה הַמְרַחֲפָה עַל-יָדִי כַצֵּל.