יב 🔗
בְּעַד חַלּוֹן-חַיַּי נִשְׁקַפְתִּי:
(הָהּ נַפְשִׁי, מַה-נַּפְשִׁי עָיָפָה!)
מָתַי רוּחַ-הַלַּיְלָה תִתְרוֹמֵם
וּנְשָׂאַתְנִי בִּכְנָפָהּ?
אֵד לָבָן יִתְעַלֵּם עַל דְּרָכִים,
(אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לִי כִסָּה!)
טֶרֶם יִכּוֹן הַלַּיְלָה עוֹד תַּעֲבֹר
רוּחַ-סֵתֶר בְּטִיסָה.
עַל-מָה, רוּחַ-לֵיל, תְּבוֹשֵׁשִׁי?
(כִּי תַעֲבֹר פֹּה אֵדַע נֶאֱמָנָה!)
נַפְשִׁי זָנְחָה הַכֹּל: לִכְנָפַיִךְ
כְּמוֹץ קַל הִיא מוּכָנָה.