עַרְפִלֵּי נַפְשִׁי קָרִים, אַךְ חֶמְדַּת הַשַּׁלֶּכֶת

תְּכַס בְּשָׂרִיגֶיהָ עֲזוּבַת-לֵב נִשְׂגָּבָה;

כִּשְׁאֵרִית כָּל גַּל-עַד אַחֲרִיתִי עוֹד סוֹכֶכֶת

עַל בְּרִית שֶׁזִּכְרָהּ נִשְׁכַּח וְחַי רַק חַלְמִישׁ כְּתָבָהּ.

נִתַּקְתִּי חוֹתַם יָמַי כִּנְעֹרֶת-רֵיקִים רָפֶה,

וַאֲנָךְ עֲתִידִי יָנוּד כְּמִשְׁזַר פְּתִיל-יְלָדִים;

אַךְ עָצוּר עוֹד בּוֹ בְּקִרְבִּי צַו-חַיַּי לְלֹא שָׂפָה,

וּלְעֶרְגַּת-אֵלֶם אֶחָת גַּעְגּוּעַי עוֹד נִצְמָדִים.

אִישׁוֹנֵי עֵינַי קָמוּ מִצְּרֹף כָּל רִיק וּכְזָבָיו,

וְאֵמוּן-בְּדֹלַח פָּג בִּמְכִתַּת כָּל יְקָרוֹת;

אַךְ כַּחַשׁ-חֵן עוֹד סוֹבֵב אֶת רוּחִי כַּאֲשֶׁר סָבָב

וּבְקֶצֶב-רָז תִּנְהַרְנָה חִידוֹתַי הַנִּפְתָּרוֹת.

כִּמְטַחֲזֵי דִמְיוֹן רַב הִתְרַחַקְתִּי כְבָר כְּאַחַת

מֵעָרְמַת-יוֹם הוֹמִיָּה וְקִנְאַת-לֵיל יוֹקֶשֶׁת;

אַף נוֹדֵף צְרִי הַזִּקְנָה וּמְנוּחָה עוֹד בּוֹרַחַת,

הַתַּאֲוָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ וְנֹחַם אֵין לָרֶשֶׁת.

הָהּ, אֵיפֹה אֶמְצָאֶךָ, הַנֹּחַם פְּרִי-הַמְּרוֹרִים,

אֲשֶׁר עֲסִיסְךָ רִפְאוּת וּמִחְיַת-לֵב חֲדָשָׁה?

זֶה אַרְסְךָ מִסְתַּנֵּן כְּנִטְפֵי-שְׂרָף טְהוֹרִים,

וְשׂוֹרֵף גְּלִימַת צַדִּיק וְנוֹקֵב שִׁרְיוֹן רָשָׁע.

בִּרְקַב עֲלִילוֹת-גֶּבֶר שָׁרַצְתָּ, נְחַשׁ-הַבִּינָה,

וְטַבְּעוֹת-הוֹד חָגַרְתָּ כְּגוֹרַל הַבַּלָּהוֹת;

כְּקִלְלַת יוֹם-אַחֲרוֹן בְּלַחְשְׁךָ נַאֲזִינָה,

אַךְ בְּכוֹר הֶעָתִיד עַתָּה וַאֲבִי כָל סְעָרוֹת בָּאוֹת.

מֵעִיֵּי כָּל חֲלוֹף עֵינֶיךָ מְזָרוֹת אֵימָה,

וּגְחוֹנְךָ יֵלֵךְ שֶׁפִי עַל עֶרְיַת לֵב-נוֹאָשִׁים:

אַךְ עַד-תְּהוֹם בּוֹקַעַת לְשׁוֹנְךָ הַזּוֹעֵמָה,

וּפְתֹר כָּל-סָתוּם תָּבִין כְּקוֹסֵם נְבוֹן-לְחָשִׁים.

בֵּין יִצְרֵי-אִישׁ חֲנֵפִים רַק אַתָּה תֵשְׂטְ מֵרְמִיָּה,

וְתֵדַע שְׁפֹט נְדִיבִים וְאַהֲבָה גְאֵיוֹנָה;

מִקּוֹלְךָ יַעֲרֹץ גִּבּוֹר, וְעֵינְךָ הַצּוֹפִיָּה

תְּתַו בְּעֵינֵי נִקְלִים אֶת נַפְשָׁם וְאֶת קְלוֹנָהּ.

בְּהָמִיר מוֹשַׁב-לֵצִים וּבְהַחֲלִיף סוֹד-חֲכָמִים —

כִּמְחִתַּת קֶטֶב יַעֲבֹר הֵד רַגְלְךָ בַּלְּבָבוֹת;

בְּמִשְׁתֵּה גִּיל וּמְנוּחוֹת פָּנֶיךָ הַנִּזְעָמִים

לְרֶגַע קַל נִשְׁקָפִים בְּאוֹר נִבְרָשׁוֹת כָּבוֹת.

עַל כֵּן מִקּוֹל גַּעֲרָתְךָ יָנוּסוּ יַחַד תְּמִימִים,

וֶאֱוִיל לְךָ יִתְכַּחֵשׁ וּבְתִקְווֹת יָלִיט פָּנָיו;

וְזֵד מֵרָחוֹק צָרַר חֲטָאָיו הַמַּאְדִּימִים,

וְרָן לְךָ בִּתְחִנָּה: “אָנֹכִי רַךְ וְעָנָו!”

“עָשִׂינוּ טוֹב, הִצְלַחְנוּ” — חֲנֻפָּה זוֹ מְבִישָׁה

כְּגִשְׁתְּךָ כֵּן תַּעַל כַּלְּבוֹנָה הַמְקֻטֶּרֶת;

תְּהוֹם-עֵינֶיךָ רַבָּה לְנֶגְדָּם תַּז אֶת אִשָׁהּ,

וְעֵינָם לְמוּל עֵינְךָ אֲטוּמָה כְּבַהֶרֶת.

וַאֲנִי מֵאָז אֶת קוֹלְךָ חָמַדְתִּי לִשְׁמֹעַ

כְּסַעַר מְבַשֵּׂר יַחַד גַּם רַע גַם הוֹד לֹא-נוֹדָע;

מִגֵּיא יְמֵי-אֵין-חֵפֶץ אֶל שִׂיא-חֲלוֹם גָּבֹהַּ

הָלַכְתִּי שְׁבִי אַחֲרֶיךָ וּבְנַפְשִׁי חִיל וְתוֹדָה.

כְּעָב בְּשַׁחַר חַיַּי עַל שָׁמַי כְּבָר עָלִיתָ,

וּבְמִשְׂחַק-צֵל הִפְלֵאתָ יְצָרַי הַנִּלְהָבִים;

כִּצְמֹחַ תְּנוּבַת נְעוּרַי הִקְדַּרְתָּ אֶת רֵאשִׁיתָהּ,

וּבְלוּלִים עָלַי יָרְדוּ רְבִיבִים וְרַעֲמֵי-עָבִים.

עֵת זְדוֹן-דִּמְיוֹנִי נִתְעָה כְּחֵץ לְלֹא-מַטָּרָה, —

עַל-שְׁבִיל כָּל אַהֲבַת-שָׁוְא נִצַּבְתָּ לִי לְשָׂטָן;

עֵת רוּחִי עִשָּׂה חִנָּם כָּל-חִידָה לֹא-נִפְתָּרָה —

אֶת קְלוֹנִי, אִישׁ לֹא יָדַע, עַל-אָזְנִי פִיךָ רָטָן.

עֵת טוֹב וּגְמוּל הִשְׂתָּרְגוּ כְקוּרֵי שְׂמָמִית קַלָּה,

קָרָעתָּ חִישׁ אֶת שִׁבְיִי וּכְנִכְלָם שְׁלַחְתָּנִי: —

"לֵך בַּקֵּשׁ אָח לָאשֶׁר וּלְטוֹבָה — אָחוֹת נַעֲלָה,

מֵאֲשֶׁר יִיף בְּיָדְךָ הִוָּאֵשׁ, גֵּא וְעָנִי!"

עַל זְהַב רְקַב-עֲלוּמַי אֶת צְעָדַי הַנִּשְׁכָּחִים

עָקַבְתָּ דֹּם כְּצַיָּד אֶת צֵידוֹ הַיָּגֵעַ;

וּרְחוֹקִים עוֹד נִדְבַּרְנוּ וַנָּקֶם רִיב בַּדְּרָכִים:

“הֲכִי מְצָאתַנִי, אוֹיְבִי?” — מְצָאֲךָ אָח וָרֵעַ!

וּבְעוֹד אֲנִי מִשְׁתָּאֶה לָגֶשֶׁת אוֹ לִבְרֹחַ —

כְּבָר פִּיךָ שָׁת בַּחֲלָקוֹת אֶת כָּל חִידָתְךָ כֻלָּהּ:

"אָנֹכִי זֶה הַדּוֹבֵב בְּפִי יְגִיעֵי-כֹחַ,

וּגְרוֹן הַנְּעוּרִים צוֹהֵל בְּקֶרֶן-פָּז שְׁאוּלָה!" —

אָז נַסְתִּי בָאַחְרוֹנָה אֶל שְׂרִיד כָּל-גִּיל וּרְמָזָיו,

וָאֶרְדֶּה שְׁאֵרִית אַהֲבָה וַיֵּמַר לִי בִּגְלָלָהּ:

וְעַתָּה הוֹלֵךְ נָמוֹג גַּם שְׁאָר זֶה אֲשֶׁר כָּזַב,

בֵּינִי וּבֵין אַחֲרִיתִי כְּפֶשַׂע הַבַּטָּלָה.

וְהִנֵּה אֶחָד בָּא מְדַלֵּג קַל-מְהֵרָה

עַל תְּהוֹם זִכְרוֹנוֹת גֶּבֶר וּמְצוּלַת-לֵב נִסְעָרָה;

בְּפָנָיו נֶפֶשׁ-רִמָּה בַּצַּר-לָהּ לֹא שִׁקֵּרָה,

וְאַחֲרָיו גַּבְהוּת-אִישׁ לֹא חָפְצָה עוֹד בִּיקָרָהּ.

וַאֲנִי בְּטֶרֶם יָבוֹא אֶת דְּמוּתוֹ כְּבָר חָזִיתִי:

כָּל יוֹם לִי כְּיִדְעוֹנִי וּכְבַעֲלַת-אוֹב הַחֲשֵׁכָה;

כְּחוֹגֵר לְיוֹם קְרָב כֵּן אֶחְגֹּר אֶל אַחֲרִיתִי

כָּל מְרִי וְלַהַט-עֹז זוּ רוּחִי לִי טִפֵּחָה.

כֵּן אֵשֵׁב דֹּם וַאֲצַפֶּה, וּסְבִיבִי עֵדָה גְדוֹלָה:

יְשִׁישֵׁי עָמָל נְבוֹנִים וִיצוּרֵי דִמְיוֹן רַכִּים;

וְדִמְעַת אַהֲבָה נוּגָה בְּפָנַי עֵינָהּ תּוֹלָה:

“גַּם אוֹתִי תוֹלִיךְ, אָבִי? מַה צָּפוּן בַּמֶּרְחַקִּים?”

הָהּ, מַהֵר בּוֹא, הַנֹּחַם, וּבְרוּחֲךָ עוֹד פַּעַם

כָּל יַלְדֵי רוּחִי אֵלֶּה לָרִיק וּשְׁאוֹל תַּצִּיעַ!

לוּ יִזְעַם לוֹ הַמָּוֶת רַק לִי אֵת אֲשֶׁר זָעַם —

וּבְעָנְיָם אַל-נָא אֵרֶא וּבְיָדִי אֵין לְהוֹשִׁיעַ.