אֶת יְגִיעַ נַפְשֵׁנוּ הַשִּׁפְלוּת אָכָלָה,
נָפְלוּ אֶתְּנָן וָשַׁי כָּל הַלְּבָבוֹת הַיְקָרִים
לַחֲנֻפָּה עוֹגָבֶת;
אַךְ טוֹב עוֹד כִּמְעַט אֲשֶׁר סְחִי כָּל נְבָלָׂה
בְּלֵב-רוֹאֶה יְעוֹרֵר אֶת עֵיט כָּל הַפְּגָרִים —
אֶת רַעְיוֹן הַמָּוֶת.
וְטוֹב עוֹד מִזֶּה אֲשֶׁר פֶּתִי בֵּין פְּתָאִים
אֶת רַעְיוֹן הַמָּוֶת לֹא יוּכַל הַכְרֵעַ
לָרִיק וּלְנֶחָמָה,
וְעוֹד יָנוּב לָרֹב בְּכָל הַמַּיִם הָרָעִים
דַּג-הָרָזִים הַזֶּה, אֲשֶׁר אוֹיֵב וָרֵעַ
בִּרְאִי עֵינוֹ הַקָּמָה.