יְלָדִים שִׂחֲקוּ בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה,
וְכַדּוּר-מִשְׂחָק טָס וְנִצּוֹד עַד אַרְגִּיעָה;
הַשֶּׁמֶשׁ אֶת פָּנֶיהָ מִמְּרוֹמֵי-עַד הֵיטִיבָה,
הָרוּחַ רָזֵי-עוֹלָם וְרָזֵי-יוֹם הֵבִיאָה.
לַכַּדּוּר הָיָה גֹדֶל וַיִּשְׁבְּ אֶת לֵב הַנְּעָרִים,
וְאִם רַק כַּדּוּר-מִשְׂחָק וּקְסָמָיו מְאֹד יְדוּעִים;
מַה קִּנְאוּ עֵינֵי רַבִּים בְּנָפְלוֹ לְכַף זָרִים,
לַיֶּלֶד אֲשֶׁר זְרָקוֹ מַה מָּתְקוּ הַשַׁעֲשׁוּעִים;
עָמַדְתִּי וָאֵרֶא בַּתַּאֲוָה וּבַקִּנְאָה,
וָאֶזְכֹּר עֶרְגַּת גֶּבֶר בְּבַקְשׁוֹ דָבָר גָּדוֹל;
רַק הָבוּ גֹדֶל לוֹ — וְאִם נַפְשׁוֹ מְאֹד הֵבִינָה
כִּי עִנְיָן קָצָר הוּא: זְרֹק וּתְפֹס וְחָדוֹל.