דּוּמָם אֵשֵׁב הַלַּיְלָה וַאֲצַפֶּה,
נֵרִי תַם וְחַלּוֹנִי פָתוּחַ;
כְּבִצְדִיָּה אֶת נְפוֹצוֹת הַגֶּשֶׁם
אֵלַי יָבִיא הָרוּחַ.
הָהּ, מַה-טּוֹב! מִשִּׂיג-אשֶׁר רָחַקְתִּי,
וְנִיב רֵעַ לִי זָר שִׁבְעָתָיִם;
רַק לְקוֹלְכֶם מִגֶּשֶׁם וָסַעַר
עוֹד אֲקַו הַשָּׁמָיִם!