אוֹר הַיָּרֵחַ מִתְבּוֹלֵל בְּזֹהַר הַקְּרָחִים,

עוֹלֶה בָאֲוִיר קוֹל נֶפֶץ שֶׁל קֶרַח מִתְבַּקָּע,

הָלְאָה בַמֶּרְחָק שְׂדוֹת קֶרַח חֲלָקִים נִמְשָׁכִים,

בָּאָה מֵאַיִן-זֶה הֶמְיַת הַמַּיִם הַדַּקָּה.

עוֹמֵד אֲנִי עַל הַגֶּשֶׁר וְעֵד רוֹאֶה הִנֵּנִי:

בַּמָּקוֹם הַהוּא גִּלְדֵי קֶרַח נֶעֶרְמוּ לַעֲרֵמָה;

רוֹחֲשִׁים הַקְּרָחִים וּמֵעִיק הָאֶחָד עַל שֵׁנִי,

וְרוֹחֲשִׁים הַמַּיִם הַמְכֻסִּים מִתַּחַת לָהֵמָּה.

עוֹמֵד אֲנִי עַל הַגֶּשֶׁר וְעֵד לַמְּתחוֹלֵל:

גְּלָדִים עַל לִבִּי מְעִיקִים וְתַחַת הַגְּלָדִים

זִרְמֵי רְגָשׁוֹת חֲדָשִׁים וּצְעִירִים נוֹלָדִים, –

וְשֶׁטֶף הַנֹּעַר בַּקֶּרַח הַנּוֹשָׁן מִתְבּוֹלֵל.

1905