אַתֶּם שְׁתוּ כוֹס הַגִּיל עַד לְשָׁכְרָה,

אַתֶּם צְאוּ בְרִקּוּדִים הוֹלְלִים, –

וְאֶת דַּלְתְּכֶם סִגְרוּ עַל מַסְגֵּר

בְּעַד הָרְעֵבִים וּבְעַד הָעֲמֵלִים.

וַאֲנִי עַל הַמִּפְתָּן אֶתְיַצֵּב

וְאָשִׁיר לָכֶם שִׁיר הַחַיִּים;

וְשִׁכֶּרְכֶם הַשִּׁיר וְהַיָּיִן,

וּשְׁכַרְתֶּם וְּשְׂמַחְתֶּם כִּפְלָיִם.

וְהָיָה כִי יֵצֶר לִי לִרְאוֹת

בְּיֶדְכֶם אֶת כּוֹס הַתַּעֲנוּגִים,

וְנַעֲשׂוּ צְלִילֵי שִׁירָתִי

חֲרִישִׁים וְרָפִים וְנוּגִים.

אָז תִּדְחֲפוּ אוֹתִי הַחוּצָה

וּסְקַלְתּוּנִי בַּכּוֹסוֹת הָרֵיקוֹת;

וְנִשְׁאַרְתֶּם הוֹלְלִים לְבַדְּכֶם,

וּשְׁכַרְתֶּם וּשְׁמַחְתֶּם בְּלִי סְפֵקוֹת.

1905