רַךְ מְאֹד רוּחַ הַלַּיְלָה. לֵיל קַיִץ לֵיל אָפֵל

הַשַּׁחַק כְּאִילּוּ הִתְכַּוֵּץ וְלָאָרֶץ הוּא שָׁפֵל.

וְהוּא שָׁחֹר-כָּחֹל, מְעַטִּים בָּרוֹם הַכּוֹכָבִים,

שׁוֹלְחִים חֲצָאֵי רְמָזִים, מֶבָּטִים עֲנָוִים,

מוּבָנִים וְאֵינָם מוּבָנִים, כְּזִמְרַת מֶרְחַקִּים,

כְּמַבַּט הַחַי וּכְמוֹ מַשַּׁק מַעְיָנוֹת מְפַכִּים.

דְּמָמָה. נָדַמּוּ הַחַיִּים בַּבָּתִּים הַקָּרִים,

אַךְ עוֹד הֲמוֹן הֵדֵי קוֹלוֹת בָּאֲוִיר נֶאֱצָרִים,

וּכְמוֹ שְׁאוֹן מֶרְחַקִּים חֲרִישִׁי לֹא נִפְסָק יִשָּׁמַע –

זוֹ נִשְׁמַת יוֹם עָבַר עַל פְּנֵי הָעִיר תְּרַחֵף בַּדְּמָמָה.

לַיְלָה. וּכְנָפָיו מָה רַכּוֹת וְקַלּוֹת, וּנְגִיעָה,

לֹא תַבְחִין הָאֹזֶן, הֵן נוֹגְעוֹת בְּיָם הַדּוּמִיָּה;

וּבְכָל אֲשֶׁר יִגְּעוּ – הַכֹּל בָּא בְּאֶרֶג חֲלוֹמוֹת:

הָעֵצִים הַקְּפוּאִים, זְכוּכִית הַחַלּוֹן, הַחוֹמוֹת.

וְעֵינֵי הָאִישׁ אָז תַּבֵּטְנָה לַמֶּרְחָק הַסָּתוּם,

וְאִם יֵשׁ עוֹד בְּעִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ חֲלוֹם אֶחָד יָתוֹם,

אָז יֵרוֹם וְיִרְחַב וְיִפְרֹשׂ אֶת כְּנָפָיו בַּנְּשָׁמָה –

וְלֹא יֵדַע הָאִישׁ אָז עַל מָה לִבּוֹ קִרְבּוֹ כֹּה הָמָה…

וּנְשָׁמוֹת הַתּוֹעוֹת בַּיּוֹם בֵּין הֶהָמוֹן הַסּוֹאֵן

וְאוֹבְדוֹת בָּאוֹרָה וְאֵין אוֹתָן יוֹדֵעַ וְאֵין רוֹאֵן, –

בַּלַּיְלָה הָרַךְ הֵן נְעוֹרוֹת וְרַכּוֹת כָּמוֹהוּ,

וְעִם כָּל לַחַשׁ רוּחַ הַחֲלוֹמוֹת אֲלֵיהֶן יָבוֹאוּ…

מֵאַיִן הֵם בָּאִים, מִי יוֹלִיד הַחֲלוֹמוֹת הָאֵלֶּה?

צַעַר הָעוֹלָם בַּחֲלוֹמוֹת בְּלֵילוֹת אֲפֵלָה,

בְּלֵילוֹת הַסְּתָו וְהַחֹרֶף, הֵם מְטַפְּסִים וְעוֹלִים

מֵעוֹלָם אֶל עוֹלָם בְּעוֹלְמוֹת אֲדֹנָי הַגְּדוֹלִים.

וְאוּלָם בְּלֵיל זֶה רַכִּים הֵמָּה כַּלַּיְלָה וְלֹא בְרוּרִים.

וּכְאֶחָד הֵם מְתוּקִים וַעֲצוּבִים, כְּזִכְרוֹן יִסּוּרִים

שֶׁעָבְרוּ וּבָטְלוּ. –

וּבְעוֹד הַחֲלוֹמוֹת מְמַלְאִים

הַנְּשָׁמָה כְּרֵיחוֹת שֶׁל דְּשָׁאִים נְעִימִים וְקַלִּים,

נִקְרַע כְּבָר מָסַךְ הַלַּיְלָה וּמִבַּעַד הַחֲרַכִּים

נְגֹהוֹת הַיּוֹם הַבָּא נִרְאוּ כְּשׁוֹמְרִים וּמְחַכִּים.

וְאוֹסֵף הַלַּיְלָה אֶת כְּנָפָיו, וְאַחֲרָיו יִסָּעוּ

חֶרֶשׁ גַּם כָּל הַחֲלוֹמוֹת, אֲשֶׁר אִתּוֹ בָּאוּ.

1904