א 🔗
גַּמָּדִים יָרֹנּוּ בַחוּצוֹת
וְגֵאִים בַּסֵּתֶר מִתְעַנִּים;
הַלְּבָבוֹת הַגְּדוֹלִים נִתְרוֹקְנוּ,
נִתְמַלְאוּ הַלְּבָבוֹת הַקְּטַנִּים.
וְרֵיחַ שֶׁל קְדֵשִׁים בַּחוּצוֹת,
וְרֵיחַ שֶׁל עָרְמָה בַּלְּבָבוֹת;
הַשְּׁבִילִים הַצָּרִים נָשַׁמּוּ
וְהוֹמוֹת הַדְּרָכִים הָרְחָבוֹת.
גַּם אֵימַת הַמָּוֶת הִתְנַדְּפָה
מִלֵּב הַחֶנְוָנִים הַיְגֵעִים: –
פָּנִים אֶל פָּנִים יְדַבֵּר
הַמָּוֶת עִם בּוֹדְדִים גֵּאִים.
ב 🔗
אַדֶּרֶת נַפְשָׁם הַנֶּהְדָּרָה
מִשְּׁנִי הַחֲנֻפָּה הִיא רְקוּמָה,
וַחֲצַץ לְבָבָם אֲשֶׁר יִלְהַט –
הָעָרְמָה שִׁקְּעָה בוֹ אֶת חֻמָּהּ.
מַה-יִּתֵּן לִבָּם קוֹל אֲבָנִים?
הַזְהַב כָּל תְּבוּנוֹת וְכָל צְדָקוֹת
לַאֲבַק רְמִיָּה דַק יִטָּחֵן
בֵּין אַבְנֵי לִבָּם הַחֲלָקוֹת?
הָהּ, שׁוּר! בֵּין מִשְׁפְּחוֹת הָאָדָם,
בֵּין כָּל הַגּוֹיִם הָעֲיֵפִים,
רַק הֵם בְּזַנְבוֹת קְלוֹנָם חֻבְּרוּ
לְגוּשׁ בֶּן-רִבְבוֹת חֲנֵפִים!
ג 🔗
אֵין דָּבָר! יַדּוּ אַתֶּם בִּי אֲבָנִים,
וַאֲנִי אֶת שְׁמִי הַטּוֹב אֲצַו לַבָּנִים;
כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ הַשְׁלִיכוּ אֶת זְהָבִי,
הַבָּא אַחֲרֵיכֶם יִמְשָׁחֵנִי לוֹ לְנָבִיא.
מַה יִשְׁאַן קוֹל הַכְּסִיל: "צֵא, טָמֵא, צֵא! " –
וַאֲנִי אִישׁ בּוֹדֵד דַּל וָגֵא,
וְחַיִּים טְמִירִים גְּנוּזִים לִי בַגְּוִילִים –
מַה שְּׁאוֹן הַכְּסִילִים, צְחוֹק הַכְּסִילִים!
אֵין דָּבָר: צַחֲקוּ, צַחֲקוּ, הַגַּמָּדִים!
כֵּן, עַתָּה אַתֶּם הַנִּכְבָּדִים,
אַךְ בָּשְׁתְּכֶם אֲצַו לַדּוֹר הַבָּא –
לְעֻמָּתִי עַפְּרוּ-נָא, אֵין רָע!
ד 🔗
לֹא, לֹא אַנְשֵׁי תַהְפּוּכוֹת,
רַק יְלָדִים הֵם, הַמְּשַׂחֲקִים!
גַּם בְּעָפָר, גַּם בְּחָצָץ
יִשְׂמַח יֶלֶד – עַד כִּי יַחְכִּים.
כִּי יַרְאוּךָ זְדוֹן אֱוִילִים,
זְדוֹן יְלָדִים בְּעֵת מִשְׂחָקָם,
שְׂטֵה וַעֲבֹר בְּצַעֲדֵי חֶרֶשׁ
וְאַל תִּנָּבֵא לְיוֹם נָקָם.
גַּם בִּגְדוֹלוֹת כִּי יַהְבִּילוּ,
אַל תִּתְעַבֵּר בְּצַעֲצוּעִים:
רַק הַנַּח לָהֶם יוֹם אֶחָד
וְיֵהָפְכוּ כֻלָּם צְנוּעִים.
וּבְהַגִּיעַ תּוֹר אֵין-חֵפֶץ
לַמִּשְׁתּוֹבְבִים הַלָּלוּ –
אוֹ עוֹד אָז בְּחֶסֶד תִּפְקֹד
יְמֵי מְשׁוּבָתָם אֲשֶׁר כָּלוּ.
ה 🔗
לְכוּ לַאֲשֶׁר תִּנְהֶה עֵינְכֶם
וְלֹא יַעֲצָרְכֶם קֹר אוֹ שָׁרָב;
גַּם הַיָּם יְגַל מַצְפּוּנָיו,
גַּם הַיְשִׁימּוֹן יִפְתַּח שְׁעָרָיו.
גַּם בִּמְגִלַּת הַשָּׁמַיִם
פִּתְרוּ אוֹתוֹת-רָז חֲדָשִׁים –
רַק עַל מִפְתַּן לֵב הָאָדָם
תֵּשְׁבוּ נִקְלִים וְחַלָּשִׁים.
הָהּ, עַל-מָה לַשָּׁוְא תִּתְדַּפְּקוּ?
שְׂטוּ לִיגוֹנְכֶם וְלִגְבוּרַתְכֶם.
מַה וּמִי לָכֶם? רֹאשׁ פְּתָנִים
מֵצִיץ מִכָּל לֵב לִקְרַאתְכֶם.
ו 🔗
לֹא בִי, לֹא בְעָשְׁרִי הֵם תּוֹלִים
עֵינַיִם חֲצוּפוּת וּמְקַנְאוֹת:
בְּיָדִי רַק נַרְתִּיק שֶׁל קְטַנּוֹת,
עֲמוּמוֹת בְּיָפְיָן וּבְזָהֳרָן.
הֵם יוֹנְקִים מִתּוֹךְ כָּל הַתְּחוּמִים,
הֵם רוֹקְמִים מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים;
כְּמוֹנֶה מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים,
כָּךְ כָּפוּת אָנֹכִי לִרְכוּשִׁי.
עֲמוּסִים בְּגָלְמֵי רְמִיָּה
הֵם עוֹלִים עַל דּוּכַן הַתְּהִלָּה;
עַל מַה גַּם אֲנִי אַעְפִּילָה,
וּבְיָדִי רַק נַרְתִּיק שֶׁל קְטַנּוֹת.
ז 🔗
כְּאֵשׁ לְבָנָה רְאִיתֶם בְּרָקַי,
וַתִּבְזוּ רְעָמַי אֶת הָעֲמוּמִים: –
יֵשׁ עָב הַנִּמְתָּח בִּקְצֵה הַשַּׁחַק.
וְהֵאִיץ בְּרָקָיו מִחוּץ לַתְּחוּמִים.
ח 🔗
אֶת אַחֲרוֹנֵי גַעְגּוּעֶיךָ
הַפְקֵר, בְּנִי, וּכְתֹב וּכְתֹב;
כְּתֹב וּכְתֹב כִּי מָחָר תָּמוּת,
וְהַמָּוֶת רַךְ וָטוֹב.
שְׁתוּם עֵינַיִם שַׂר-הַחַיִּים:
רַק בְּמִקְרֶה הוּא מְזַכֶּה,
רַק בִּשְׁגָגָה הוּא מַרְשִׁיעַ –
מַה תִּזָּכֵר, מַה תְּחַכֶּה?
כַּבֵּה מְאוֹרוֹת עֲלוּמֶיךָ,
צַו לִלְבָבְךָ אֶת הַמְּנוּחָה:
בְּהִיר עֵינַיִם הוּא הַמָּוֶת
וּמַאֲכֶלֶת יָדוֹ בְּרוּכָה…