וַיְהִי הָרִיב בֵּין עַם לָעָם,

וְחֶרֶב-מְרִי הוּחַדָּה;

מֵרִבְצוֹ תַּן-הַמָּוֶת קָם,

וֶעֱנוּת הֵחִישָׁה צַעֲדָהּ.

וַיֵּצֵא אִישׁ לִשְׂדֵה-הַקְּרָב,

וּשְׁמוֹ לַקְּרָב אַלְמוֹנִי;

וּבְלִבּוֹ שִׂיג: גּוֹרָלִי רַב,

כִּי גוֹרַל-עָם אֲדוֹנִי.

וַיֵּלֶךְ כֹּה בְלֶחֶם צַר

בְּכֹחַ זֹה הַגְּזֵרָה;

וַיִּיטַב לוֹ כָל סְגָן וָשַׂר

וּלְשׁוֹנָם חֹק דִּבֵּרָה.

וּבְרֶדֶת בְּרַד הָאֵשׁ מִמְּרוֹם

שָׁמַיִם, שְׁמֵי מִלְחָמָה, –

וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ עוֹד לַחֲלֹם

כִּי נַפְשׁוֹ קִרְבּוֹ רָמָה.

וּבְחָמְדוֹ בוֹר כְּחֶמְדַּת קֵן,

וּבְמַאֲרַב אֵימִים שָׁכָב –

וַיִּשְׂטֹם עוֹד וַיַּחֲרָק-שֵׁן

עַל אוֹיֵב גָּדַר דְּרָכָיו.

וּבְעָיְפוֹ מְאֹד, וְעַשׁ הַזְּמַן

בְּחַרְבּוֹ הַנִּמְהָרָה –

וַיִּשְׁלַח עוֹד הַחֵץ הָרָן

כִּשְׁלֹחַ אֶל מַטָּרָה.

וּכְתֹם כָּל קְרָב, כִּי קֵץ לַכֹּל,

וּמַזָּל עָלָיו חָמָל –

וַיֵּדַע לִבּוֹ עוֹד לִשְׁאֹל

מֵחָדָשׁ שִׂיג וְעָמָל.

וַיְחִי עַד עֵת, וְלֹא שֵׁם וָאוֹת

לְמַעֲשָׂיו לֹא-נֶחְשָׁבִים;

וַיָּמָת דַּל וְתָם כְּמוֹת

כָּל אֶחָיו הָעֲנָוִים.