הַרְאֵנִי טוֹב, אֶת נַפְשְׁךָ הַטּוֹבָה

בְּעַנְוַת רֹךְ וּבְגַאֲוַת הַחוֹבָה;

כִּי יָקָר רֹךְ, וְחוֹבָה – שִׁבְעָתַיִם,

וּבְבוֹאָם יַחַד – וּמָתְקוּ לָעֵינָיִם.

יֵשׁ תִּרְאֶה אִישׁ, וּבְעַמִּים תֶּחֱזֶה עָם,

שֶׁדְּבָרָם רַב וּתְרוּעַת נֶפֶשׁ בָּם, –

וְלֹא יַעֲשׂוּ כֵן וְלֹא יֵדְעוּ כֵן לַעֲמֹד

בְּמַסַּת יוֹם, בִּקְטֹן הַיּוֹם מְאֹד.

זְכֹר יְמֵי הַיַּלְדוּת, עֵת הַתּוֹרָה

לִצְרוֹר לְאִישׁ וּלְעָם שְׁאֵרִית טְהוֹרָה:

כִּתְאוֹמִים יִיטְבוּ אָז, לִבְלִי הִפָּרֵד,

גַּם צַו הָאָב, גַּם קוֹל הָאֵם הֶחָרֵד.