רְאִיתִיו עַל סַף שְׁלוּלִית – בְּהִקָּרַע

מָסַךְ הַסַּגְרִיר פִּתְאֹם עִם צָהֳרַיִם,

וְקֶרַע עָב, קַל-דְּמוּת וּלְבֶן-שׁוּלַיִם,

יְחִידִי שָׁט בְּמַחְשׂוֹף תְּכֵלֶת קָרָה.

לְיַד הַשְּׁלוּלִית שִׂחֵק יֶלֶד. יָדָיו,

בְּלוּשָׁן טַחַב חוֹל, מִקֹּר הִכְחִילוּ;

אַךְ עֵינָיו מָלְאוּ זֹהַר רֹךְ, כְּאִלּוּ

לְמַעֲשֵׂה יָדָיו כָּל דִּמְיוֹנוֹ נָדָב.

הוּא נִסָּה כֹּה וָכֹה, וְזֵר בִּנְיָנָיו

לִרְגָעִים הָפַךְ סוֹלְלָה אוֹ טִירָה;

וּבְנָפְלָם תַּחְתָּם – יָדוֹ שׁוּב מַגְבִּירָה

יְגִיעַ-תֹּם בְּחִיּוּךְ תָּם וְעָנָו.

וּפְעָמִים יִשְׁבֹּת תַּחְתָּיו תְּפוּשׂ מַחֲשָׁבָה: –

כְּאָמָּן תָּר אַחֲרֵי שְׁאָר אֲמִתּוֹ,

מְחַפֵּשׂ קַו מִקַּוִּים לְהַבְלִיטוֹ,

אוֹ מַלְהִיב אוּד מִדִּמְיוֹן אֲשֶׁר כָּבָה.