מְשָׁלִי יִשְׁאַף עָל וַאֲמִתּוֹ עִמּוֹ יָרִים,

אַךְ אוֹרוֹ יִיף לְרַבִּים כְּאוֹר מֶרְחַקִּים עָקָר;

וְאִישׁ-מֵרְבָבָה יִזְכֹּר חִידָתוֹ אֲשֶׁר חָקַר –

בְּבַקְשׁוֹ מַעֲנֵה-עַד וּבְמָצְאוֹ מְשַׁל מֵישָׁרִים.

זֶה מַעֲנֵה-עַד רַק יִשְׁוֶה כְּזָהָב קוֹנֵה-דְבָרִים

וְעֶרְכּוֹ עַז וָרָם בְּעֵינֵי תַם וְעָצֵל;

בְּהָמִיר אוֹתוֹ יָד – גַּם זִכְרוֹ לֹא יִנָּצֵל,

וְקֹרָא לֶקֶט תָּפֵל לְכָל פְּלָאָיו הַנִּפְתָּרִים.

כִּצְרִי-אֱלִיל לֹא יֵבוֹשׁ הַמָּשָׁל הַמַּרְגִּיעַ,

בַּחֲלוֹמוֹת-שָׁוְא לֹא יֵחַד וְטוּבוֹ לֹא כִקְסָמִים,

לְהַשְׁאִיר כֵּן אַף הוּא אֶת סִיגָיו הַנִּכְלָמִים;

לִמְשַׁל-חֲכָמִים קְרָא: אוֹב גָּדוֹל הוּא וּמְרוֹמָם,

מֵרוֹם לוֹ נִתְכְּנוּ הֲפָכִים וְכָל שְׁלוֹמָם,

הוּא רוֹאֶה רִיב-הַכֹּל וּבְרִית-הַכֹּל יַבִּיעַ.