כֵּן הוּא פֶלֶא אָשְׁרֵנוּ: רִמְזֵי-עָבָר מַפְחִידִים

בְּכָל יָמֵינוּ הַטּוֹבִים, וְאַף יוֹם לֹא הֶחְסִירָם.

הִנֵה יוֹם בַּהֲדַר חֹרֶף – וְהֶעָבִים הַשְּׂרִידִים

רַק לְאִטָּם יִמּוֹגוּ עִם רַאֲוַת סַגְרִירָם.

רוּח-יָם אֲשֶׁר רָפְתָה עוֹד תְּטַאטֵא בִכְנָפָהּ

פְּזוּרֵי עָלִים הַנָּחִים לְיַד עֵץ שֶׁהִשִּׁירָם;

אַךְ נוֹף עֵצִים לֹא יִשַּׁח, רַק אִוְשָׁתָם הַיָּפָה

אַחֲרִית חֵן לִימֵי סַעַר וּלְזִכְרוֹן סַגְרִירָם.

וּבַמָּרוֹם יָפִיקוּ כָּל רֹךְ תְּכֶלְתָּם הַשְּׁחָקִים,

כְּמוֹ מִמְּרוֹם עוֹלָם אַחֵר רְצוֹן אֵל הֶעֱבִירָם;

וּכְמוֹ נִחָם אֵל-עוֹלָם וְלֹא יִזְכֹּר לְהָקִים

אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עָבִים וּבְעִצְּבוֹן סַגְרִירָם.