הֲיַפְלִיא כֵן יוֹמִי, כִּי יִיף לַעֲרֹב,

וְרַאֲוַת אַחֲרִית תְּגַל בִּי אֶת הוֹדָהּ?

יָדַעְתִּי כָל רַע – אַךְ כְּחֶסֶד לֹא-נוֹדָע

יִתְוַדַּע אֵלַי כָּל רֹךְ וְכָל טוֹב.

דְּמוּת גֶּבֶר לִי-זָר, חִין אִשָּׁה בָרְחוֹב –

יֵשׁ אֶרְאֵם כִּרְאוֹת חֵלֶק אָח וּמְנָת אָחוֹת;

כְּאִלּוּ פְקָדוּנִי חֲמוּדוֹת נִשְׁכָּחוֹת

וְשָׁלֵם וּמוּבָן עוֹד סוֹדָם הַטּוֹב.

וְיוֹם יוֹם עוֹד לִי נִתָּן לַחֲקֹר אוֹ לִכְאֹב

מְרִי יֶלֶד בְּעָבְרוֹ, גִּיל הַטַּף לְמֵרָחוֹק: –

וְלַמַּסָּה הַזֹּאת אֵדַע בָּכֹה וְשָׂחֹק,

וּבְכָל אֲשֶׁר לִי אֵין כָּמוֹהָ לְטוֹב.