הִתְנַהַלְתִּי בִרְחוֹב לִי יָדוּעַ,

וְדִמְיוֹנִי לֹא אָבָה לָנוּעַ:

כְּמוֹ חֹק כָּל הַמַּרְאוֹת וְהַצְּלִילִים

לְאִישׁ עוֹבֵר בִּשְׁבִילָיו הָרְגִילִים.

מִדֵּי לֶכְתִּי הִרְהַרְתִּי בִמְנוּחָה,

וּמַחֲשַׁבְתִּי כֹּה קְצוּבָה וּשְׁטוּחָה:

כְּמוֹ צֵל שֶׁל מַחֲשָׁבָה שֶׁשָּׁלַב

מַהֲלָכוֹ בְּצַעֲדֵי בְּעָלָיו.

כְּבָר הִכַּרְתִּיו, עֲרָפֶל זֶה אָפֹר,

פְּלִיט תְּהוֹם אַחֲרֵי הַעֲמֵק וְחָפֹר:

הוּא הַלּוֹט אֲשֶׁר חָזַר וְסָתַם

עַל הָאוֹבוֹת וְעַל תְּהוֹם מְנוּחָתָם.

אַחֲרֵי תַאֲוָה וְעֵירֹם יְצִירָה

תְּכַסֵּנִי הַתְּנוּמָה הַטְּמִירָה:

וְנֻקֵּיתִי מֵרְאוֹת לְאוֹר אוּדִים

בְּהִתְפָּרֵד הֲפָכַי הַצְּמוּדִים.

וְהַבְּרָבָה הַזֹאת הָאַחֲרוֹנָה

גַּם לִמְּדַתְנִי מִפִּלְאֵי יְגוֹנָהּ.

רַק הַמְעַט הוּא הַטּוֹב – וְנוֹגַעַת

כָּל שְׁאֵרִית הַטּוֹב בַּקֻּבַּעַת.