בְּאַחֲרוֹנֵי דִמְדּוּמַי אֲשׁוֹטֵט, וּבְנוּדִי

אַחַת אַחַת כֹּה אֶשְׁכַּל אֶת יִקְרוֹת יִעוּדִי.

וְהָעֶרֶב הַבָּא יִמְצָאֵנִי בְתִתִּי

עַל הֶָאֶבֶן בַּדֶּרֶךְ אֶת מַשָּׂא אֲמִתִּי.

וְכֹה אֵשֵׁב לַשָּׁוְא, וּבַעֲתִידִי לֹא אָדוֹן: –

כְּשָׁלִיחַ שֶׁנִּתְעָה עִם אִגֶּרֶת פִּקָּדוֹן.

וְלַשָּׁוְא יֵבְךְּ לְרַגְלַי, מְזֵה כַעַשׂ וְרָעָב,

זֶה עֲבָרִי הַנִּפְשָׁע שֶׁלֹּא נָשָׂא אֶת פְּלָאָיו.

רַק הָרוּחַ, נִיב בְּרֵאשִׁית וְהֵד כָּל הַנְּצָחִים,

יַגִּיד בָּרוּר עַל אָזְנִי אֶת קֵץ הַנִּסְלָחִים.

אַף הוּא רַחוּם וְיַגִּיד: מָה הַדּוֹר הַזּוֹנֵחַ –

וַעֲתִיד כָּל הָרְחוֹקוֹת לְךָ דַּיָּן סוֹלֵחַ.