שָׂא עֵינְךָ הָעֲשֵׁשָׁה וּרְאֵה אֶל הַמְנַצֵחַ:
הוּא בָא וּבְחָפְזָה יֵלֵךְ לְהַחֲלִיף אֶת הַתְּרָפִים;
מִנְעָלוֹ יַךְ חֲלָלִים וְהַכְפֵּשׁ דָּם רוֹתֵחַ,
וּשְׂרוֹכוֹ יִזְרֶה אֵפֶר מִילָדִים הַנִּשְׂרָפִים.
אֵל עִתִּי הָיָה פֹה – אַךְ זְמַנּוֹ כְּבָר בּוֹרֵחַ,
הַגַּלְגַּל סַב לְאָחוֹר וְצִדְקַת עַמִּים – עִמּוֹ;
בַּעֲרוּצֵי עָבָר תָּקְעוּ אֶת עַצְמוֹת הַמַּטְבֵּחַ,
וְעַם פְּצוּעַ-אֶלֶף – אֵין רוֹאֶה וְאֵין מְקִימוֹ.
עַל שֶׂה-יִשְׂרָאֵל פְּזוּרָה לֹא יֶאְשַׁם הַזּוֹבֵחַ,
וּלְזֹאת לֹא קֹרָא פֶּשַׁע בְּהָמִיר שְׂפַת לְאֻמִּים;
וְרוֹשְׁמֵי-עִתִּים זָרִים יַהַדְרוּ עֵד בּוֹטֵחַ,
וְזָרְקוּ קְלָף בְּרִיתֵנוּ עִם כְּתָמָיו הָאֲדֻמִּים.