יֵשׁ דַּיַּן אַלְמָנוֹת וְשׁוֹפֵט יְתוֹמִים: –
אֶת סֵפֶר צִדְקֵנוּ הִכְתַּמְנוּ בִשְׁגָגָה;
וּלְמַעַן תֵּת אֹמֶן לִכְזַב הַקֳּדָשִׁים
חָרַדְנוּ לַיָּד אֲשֶׁר בָּנוּ הָרָגָה.
מִי בָא חֲמוּץ בְּגָדִים מֵאֱדוֹם וְקֵדָר,
וְנֵטֶל הֲרוּגָיו כְּמֶשֶׁךְ מַלְקוֹחַ?
זֶה בָא חֲנִיךְ קְדוּמִים שֶׁשָּנָה וְטָעָה
וּמִשְׁנַת יַלְדוּתוֹ לֹא יֹאבֶה שְׁכֹחַ.