עַל פְּנֵי קֶשֶׁת הַצְּבָעִים שֶׁל מַעֲשֵׂה אָדָם

יֵשׁ תִּתְעַלֵּם לְעִתִּים מַסֶּכֶת אוֹר שְׁקוּפָה: –

לֹא הָאֹדֶם הָעַז וְלֹא סְגוֹל הַדִּמְיוֹנוֹת,

לֹא תְּכֵלֶת הַתֹּם וְלֹא כְתוֹם הַחֲנוּפָה.

זֶה רַק צֶבַע בְּרֵאשִׁית וִיקָר לוֹ עוֹד אָיִן,

אוּלָם עַמִּי אֲהֵבוֹ וְשֵׁמוֹת לוֹ קָרָא: –

פַּעַם מוּסָר אוֹ צֶדֶק לָרִיק יְכַנֵּהוּ,

פַּעַם תַּרְבּוּת לוֹ יֹאמַר בְּלָשׁוֹן נִמְהָרָה.