אֲשֶׁר רָשַׁם לְדוֹרוֹ חֲלָקוֹת,
אֲשֶׁר צִוָּה לְגִזְעוֹ נוֹשָׁנוֹת, –
עִם נִרְשָׁמִים לֹא יוּכַל הִמָּנוֹת,
וְתַעֲלוּמוֹת עֲתִידוֹ נִמְחָקוֹת.
רַבִּים זוֹנְחִים אֱמוּנִים וְעָמָל,
וְרַק צְבָא הֹוֶה קַל לָהֶם אָרָב;
וְהָאֶחָד הַמְקַיֵּם נְדָרָיו –
עַל כָּל טַף שַׁעֲשׁוּעָיו לֹא חָמָל.
אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל-עָתִיד שֶׁנָּדַב
מְעַט טוּבוֹ הַמְשֻׁמָּר לְגִזְעוֹ;
סַעַר עוֹבֵר-וָשָׁב לֹא הִרְגִּיזוֹ –
שְׁאָר פִּרְיוֹ כִּי נִצַּל עִם מְגָדָיו.