שִׁירֵי הִגָּיוֹן

מקוריים ומתֻרגמים

מאת

נח פינס

לִכְבוֹד

ראש משוררי ציון, נעים זמירות ישראל,

מו“ה יהודה ליב גֹארדאן הי”ו.

מֻגָּשׁ

ביראת הכבוד

מאת

המחבר.

אדון נכבד!

בקול צלצלֵי כנורך הנפלָא, העִירותָ את נפשי משנת הילדות והנֹעַר; בְּקַרְנֵי האור אשר חננךָ אלהים הוֹפעְתָּ על דרכי וַתָאָר לי נתיב, בפָקחי עיני ואצא גם אני לעבודתי בכרם סִפְרָתֵנוּ; ותקטן עוד זאת בעיניך ותאמץ עוד את ידי הרפות לעבודה וַתִּפַּח בי רוח חדש בְדַבֶּרךָ על עבדך טובות למרחוק וכי יש תקוה לאחריתי…ועתה הנה הבאתי לך, אדוני, אֲגֻדַת פרחים אשר קטפתי בשדה השירה העברית, הואילה-נא כרב גְּדְלתך וקבל ברצון את ברכתי הקטנה והדלה אשר הֻבָאת לךְ. — ידעתי, אדוני, כי לא כל פְּרָחַי יתנו קטורה באפך, אשר הסכין לריח השׁושנים החמודות אשׁר תִּלְקֹט על הררי ציון; ידעתי כי רבים מנהם עוד לא הִתְפַּתחוּ, ובין עליהם עוד ינוח טל ילדות, — אך אם גם אחד מהם ינעם לך ויפיק ממך רצון, הנני מְאֻשָׁר ואדע כי לֹא לחנם עמלתי, וכי יש שכר לפעלתי.

המחבר.