הַדֶּרֶךְ הָיְתָה פְלִיאָה, פְּלִיאָה וְנִמְהָרָה,

וַאֲרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְצָרָה כִשְׂעָרָה,

וּמִמְּחוֹזָה הָרָחוֹק עֵין-שַׁדַּי לִי נִשְׁקָפָה —

הֲיִי בְרוּכָה, בַּת-עַמִּי הַיָּפָה.

וְהַלֵּילוֹת הָיוּ יָפִים, יָפִים עַד לִדְאָבָה,

וּמְתוּקִים הָיוּ הַלֵּילוֹת לְבֶן יִשְׂרָאֵל-הַסָּבָא.

וְעֵין יְתוֹמָה בַת-יְגוֹנִים מֵאוֹרָם לִי צוֹפִיָּה —

שַׁבְּרִי כוֹסֵךְ, יְתוֹמָתִי הַהוֹמִיָּה.

וְאַתְּ עַרְשִׂי הַקְּטַנָּה בַכְּפָר הָרוֹקֵם חִידוֹת,

הַפְסִיקִי שִׁירַת אִמִּי, שֶׁתַּכְתִּיר לִי עֲתִידוֹת,

בְּעֵין תִּינוֹק-שַׁעֲשׁוּעַיִךְ כְּבָר כָּבְתָה הַלַּבָּה —

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא.