לוגו
אלף לילה ולילה: סִפּוּר אָחִיו הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגַּלָּב
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וַהֲרֵי הָרִאשׁוֹן, הַיְנוּ הַחִגֵּר, הָיְתָה אוּמָנוּתוֹ חַיָּט בְּבַגְדָאד. וְהָיְתָה לוֹ חֲנוּת שֶׁשְּׂכָרָהּ מֵאָדָם בַּעַל הוֹן רָב. וְהָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ גָּר לְיַד הַחֲנוּת, וּבְתַחְתִּית הֶחָצֵר טַחֲנָה. בְּאַחַד הַיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָחִי הַחִגֵּר יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וְתוֹפֵר, נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אִשָּׁה כְאַגַּן הַסַּהַר הָעוֹלֶה, בְּאַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבֶּחָצֵר, וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בִּבְנֵי-הָאָדָם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָחִי, דָּבַק לִבּוֹ לֶאֱהֹב אוֹתָהּ. הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְזָנַח אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַד לְעֵת עֶרֶב. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם פָּתַח חֲנוּתוֹ וְיָשַׁב לִתְפֹּר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל עַל כָּל כְּלִיבָה וּכְלִיבָה בַחַלּוֹן, וְרָאָה אוֹתָהּ כְּמִקֹּדֶם, וְהָלְכוּ אַהֲבָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ הָלוֹךְ וְגָדוֹל כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָשַׁב שׁוּב בִּמְקוֹמוֹ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. רָאֲתָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה. וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַדָּבָר שֶׁהוּא שָׁבוּי אַהֲבָתָהּ, חִיְּכָה לִקְרָאתוֹ וְחִיֵּךְ לִקְרָאתָהּ. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו וְשָׁלְחָה שִׁפְחָתָהּ אֵלָיו וְאִתָּה גִזְרַת בַּד מְעֻטָּר בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁתִּגְזֹר לָהּ בְּיַד הַנְּדִיבוּת כֻּתֹּנֶת מִבַּד זֶה וְתִתְפֹּר אוֹתָהּ תְּפִירָה נָאָה”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתָהּ אֶעֱשֶׂה”. גָּזַר לָהּ כֻּתֹּנֶת וְהִשְׁלִים תְּפִירָתָהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם.

לַמָּחֳרָת בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וְשׁוֹאֶלֶת כֵּיצַד עָבַר עָלֶיךָ הַלַּיְלָה, שֶׁכֵּן הִיא נָדְדָה שְׁנָתָהּ מִהְיוֹת לִבָּהּ שוֹגֶה בְךָ”. אַחַר-כָּךְ שָׂמָה לְפָנָיו גְלִיל אַטְלַס צָהֹב וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי בִקְּשָׁה לֵאמֹר לְךָ שֶׁתִּגְזֹר לָהּ מִגָּלִיל זֶה זוּג מִכְנָסַיִם וְתִתְפְּרֵם עוֹד הַיּוֹם”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתָהּ אֶעֱשֶׂה. מִסְרִי לָהּ שָׁלוֹם רָב, וְאִמְרִי לָהּ: “עַבְדֵּךְ אֲסִיר מִשְׁמַעְתֵּךְ הוּא” וְצַוִּי עָלָיו כַּטּוֹב בְּעֵינָיִךְ”. נִזְדָּרֵז לִגְזֹר וְשָׁקַד עַל תְּפִירַת הַמִּכְנָסַיִם. אַחֲרֵי שָׁעָה נִשְׁקְפָה אֵלָיו הָאִשָּׁה מִן הַחַלּוֹן וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם בִּרְמִיזָה, הִשְׁפִּילָה מֶבָּטָהּ וְחִיְּכָה לְעֻמָּתוֹ, וְהִתְחִיל לְהַאֲמִין שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָהּ. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו וּבָאָה הַשִּׁפְחָה, מָסַר לָהּ הַמִּכְנָסַיִם. נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הֵטִיל עַצְמוֹ עַל מַצָּעוֹ וְהָיָה מִתְהַפֵּךְ עָלָיו עַד הַבֹּקֶר.

כְּשֶהִגִּיעַ הַבֹּקֶר קָם וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי קוֹרֵא לְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ פָּחַד פַּחַד גָּדוֹל. כְּשֶׁהִרְגִּישׁה הַשִּׁפְחָה בְּפַחְדּוֹ אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. אֵין שָׁם אֶלָּא טוֹב, שֶׁכֵּן עָשְׂתָה גְּבִרְתִּי בֵּינְךָ וּבֵין אֲדוֹנִי הַכָּרָה”. שָׂמַח אָחִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהָלַךְ עִמָּהּ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל אֲדוֹנֶיהָ בַּעַל גְּבִרְתָּהּ נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיט לוֹ חֲתִיכַת בַּד גְּדוֹלָה וְאָמַר: “גְּזֹר לִי מִזֶּה כֻתָּנוֹת וְתָפְרֵן”. אָמַר לוֹ אָחִי: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. לֹא פָסַק מִגְּזֹר עַד שֶׁגָּזַר עֶשְׂרִים כֻּתָּנוֹת וְגָמַר בִּשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, כְּשֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם כָּל אֹכֶל. אָמַר לוֹ בַעַל-הַבַּיִת: מַה שְּׂכַר זֶה?" אָמַר לוֹ: “עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”. קָרָא בַּעְלָהּ לַשִּׁפְחָה וְאָמַר: “תְּנִי לוֹ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”. לֹא דִבֵּר אָחִי דָבָר. רָמְזָה לוֹ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה בְּעֵינֶיהָ לֵאמֹר: “אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ כְלוּם”. אָמַר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ כְּלוּם”. נָטַל אֶת עֲבוֹדַת הַתְּפִירָה וְיָצָא. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה זָקוּק לְמָעוֹת שָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֶלָּא מְעַט, וְהָיָה שׁוֹקֵד עַל אוֹתָהּ הַתְּפִירָה שֶׁלָּהֶם. בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ?” אָמַר: “גָּמַרְתִּי”. לָקַח אֶת הַכֻּתָּנוֹת וְהוֹלִיךְ אוֹתָן אֲלֵיהֶם וּמָסַר אוֹתָן לְבַעְלָהּ וְהִסְתַּלֵּק מִיָּד. וּכְבָר הוֹדִיעָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה לְבַעְלָהּ לִפְנֵי כֵן עַל מַצַּב אָחִי כְּשֶׁאָחִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, וְהִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם הִיא וּבַעְלָהּ בְדַעְתָּם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאָחִי שֶׁיִּתְפֹּר לָהֶם בְּלִי שָׂכָר, וְלֹא הָיוּ אֶלָּא מְצַחֲקִים עָלָיו.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם בָּא אֶל חֲנוּתוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי מְבַקֶּשְׁךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ”. הָלַךְ עִמָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, אָמַר לוֹ:" מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּגְזֹר לִי חֲמִשָּׁה מְעִילִים עִם שַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים". גָּזַר אוֹתָם לוֹ וְלָקַח אֶת הָאָרִיג וְהָלַךְ לוֹ וְתָפַר אוֹתָם הַמְּעִילִים וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו.שִֹבַּח זֶה אֶת תְּפִירָתוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא כִּיס שֶׁאֲדַרְכְּמוֹנִים בְּתוֹכוֹ. שָׁלַח אָחִי אֶת יָדוֹ לִטְלָם. רָמְזָה לוֹ הָאִשָּׁה אֲחוֹרִי בַּעְלָהּ לֵאמֹר: “אַל תִּקַּח כְּלוּם”. אָמַר לַבַּעַל: “אֲדוֹנִי,אַל תְּמַהֵר.עוֹד שְׁהוּת לַדָּבָר”. יָצָא מִלְּפָנָיו וְהוּא עָלוּב יוֹתֵר מֵחֲמוֹר. וּבָאוּ עָלָיו חֲמִשָּׁה דְבָרִים כְּתֻמָּם: “אַהֲבָה וְדַלוּת וְרָעָב וְעֵרוֹם וְעָמָל”. אַךְ הוּא מְעוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ.

וּכְשֶׁגָּמַר אָחִי אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת הֶעֱרִימוּ עָלָיו וְהִשִּׂיאוּ לוֹ אֶת שִׁפְחָתָם. וּבְלֵיל הַנִּשּׂוּאִין כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלֶיהָ אָמְרוּ לוֹ: “לוּן הַלַּיְלָה בַּטַּחֲנָה עַד מָחָר, לְטוֹב לְךָ”. הֶאֱמִין אָחִי שֶׁכַּוָּנָתָם לְטוֹבָה וְלָן בַּטַּחֲנָה יְחִידִי. הָלַךְ בַּעַל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְרָמַז עָלָיו לַטּוֹחֵן, שֶׁיְּשִׂימֵהוּ שֶׁיְּסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה. נִכְנַס אֵלָיו הַטּוֹחֵן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, נִכְנַס וְאוֹמֵר: “הֲרֵי שׁוֹר זֶה כָאן עָצֵל הוּא. עוֹמֵד הוּא עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ חָפֵץ לְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה הַלַּיְלָה עִם זֶה שֶׁהַחִטָּה מְרֻבָּה וּבַעֲלֵי הַקֶּמַח דּוֹחֲקִים. הֲרֵי אֲנִי קוֹשֵׁר אוֹתוֹ לַטַּחֲנָה, כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר טְחִינַת הַחִטָּה”. יָרַד לַטַּחֲנָה וּמִלֵּא אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ חִטָּה וְנִגַּשׁ אֶל אָחִי וּבְיָדוֹ חֶבֶל וּקְשָׁרוֹ בְּצַוָּארוֹ וְאָמַר לוֹ: “הִי רוּץ וְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה. אֵין אַתָּה חָפֵץ אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁכַּב”. אַחַר-כָּךְ נָטַל שׁוֹט בְּיָדוֹ וְהִכָּהוּ בוֹ, וְאָחִי בוֹכֶה וְצוֹוֵחַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא מוֹשִׁיעַ לוֹ, וְהַחִטָּה נִטְחֶנֶת, עַד קָרוֹב לַבֹּקֶר. בָּא בַעַל הֶחָצֵר וְרָאָה אֶת אָחִי נָתוּן בָּעֹל וּבַעַל הַטַּחֲנָה מַכֵּהוּ, עֲזָבוֹ וְהָלַךְ לוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהִתִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “רַע הוּא בְּעֵינַי וּבְעֵינֵי גְבִרְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ, וּכְבָר הִשְׁתַּתַּפְנוּ בְצַעַרְךָ”. וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ לְשׁוֹנוֹ מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וְהַיְגִיעָה מֵהָשִׁיב תְּשׁוּבָה.

אַחַר-כָּךְ בָּא אָחִי לְבֵיתוֹ, וְהִנֵּה הַמְלֻמָּד שֶׁכָּתַב לוֹ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין בָּא. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. מִפָּנֶיךָ נִכָּר שֶׁבִּלִּיתָ הַלַּיְלָה בִּנְעִימוֹת וּשְׂחוֹק וְחִבּוּק עַד הַבֹּקֶר”. אָמַר לוֹ אָחִי:" אַל יָשֵׂם אֱלֹהִים שָׁלוֹם לְךָ, הַשַּׁקְרָן, קַרְנָן מְתֹעָב כָּפוּל אֶלֶף! חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי אֶלָּא לִטְחֹן בִּמְקוֹם הַשּׁוֹר עַד הַבֹּקֶר“. אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ”. סִפֵּר לוֹ אָחִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ. אָמַר לוֹ: “אֵין מַזָּלְךָ עוֹלֶה בַּד בְּבַד עִם מַזָּלָהּ. וְאוּלָם אִם חָפֵץ אַתָּה אֲשַׁנֶּה לְךָ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין הֲרֵינִי מְשַׁנֶּה אוֹתוֹ לְךָ”. וְאָמַר עוֹד: “תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא יָזֹמוּ לְךָ מְזִמָּה אֲחֶרֶת”. וַעֲזָבוֹ. בָּא אָחִי לַחֲנוּתוֹ מְצַפֶּה שֶׁיָּבִיא לוֹ מִישֶׁהוּ עֲבוֹדָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בִּשְׂכָרָהּ. וַעֲדַיִן הוּא בְּכָך כְּשֶׁבָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה שֶׁהִסְכִּימָה יַחַד עִם גְּבִרְתָּהּ עַל עָרְמָה זוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: " הֲרֵי גְּבִרְתִּי דָבָר לָהּ אֵלֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “הוֹי בַּת טוֹבִים, אֵין בֵּינִי וּבֵין גְּבִרְתֵּךְ שׁוּם עֵסֶק”. הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהוֹדִיעָה זֹאת לִגְבִרְתָּהּ. וּבְטֶרֶם הִרְגִּישׁ אָחִי בַּדָּבָר, נִשְׁקְפָה אֵלָיו בְּעַד הַחַלּוֹן בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “עַל שׁוּם מַה לֹא נִשְׁאַר בֵּיִני וּבֵינְךָ שׁוּם עֵסֶק?” לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה. נִשְׁבְּעָה לוֹ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵרַע בַּטַּחֲנָה לֹא הָיָה בִרְצוֹנָהּ. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל אָחִי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, עָבַר מֵעָלָיו כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ, וְקִבֵּל הִצְטַדְּקוּתָהּ וְשָׂמַח לְמַרְאֶהָ, אָמַר לָהּ שָׁלוֹם וְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וְיָשַׁב וְתָפַר זְמַן-מָה. אַחֲרֵי זֶה בָאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וּמַזְמִינָה אוֹתְךָ לְבֵיתָהּ, שֶׁכֵּן הֶחְלִיט בַּעְלָהּ לָלוּן הַלַּיְלָה בְּבֵית אֶחָד מִידִידָיו. וּכְשֶׁיֵּלֵךְ אֲלֵיהֶם תָּבוֹא אַתָּה אֶצְלֵנוּ וּתְבַלֶּה עִם גְּבִרְתִּי בַנְּעִימוֹת בַּחַיִּים עַד לַבֹּקֶר”. וּכְבָר אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ קֹדֶם לָכֵן: “כֵּיצַד נַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּבוֹא אֶצְלֵךְ שֶׁאֶתְפְּשֶׂנוּ וְאֶמְסֹר אוֹתוֹ לַמוֹשֵׁל?” אָמְרָה לוֹ: “הַנַּח לִי וְאַעֲרִים עָלָיו וְאֶפְרָעֵהוּ לְשִׁמְצָה בָּעִיר הַזֹּאת”. וְאָחִי אֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם בְּעָרְמַת-הַנָּשִׁים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְלָקְחָה אוֹתוֹ וְחָזְרָה עִמּוֹ אֶל גְּבִרְתָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים אֲדוֹנִי, שֶׁתְּשׁוּקָתִי רַבָּה אֵלֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, חוּשִׁי קֹדֶם לְכָל דָּבָר וְלְנַשְׁקֵנִי”.

לֹא גָמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁהוֹפִיעַ בַּעְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה מִבֵּית שְׁכֵנוֹ. הֶחֱזִיק בְּאָחִי וְאָמַר לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ אֶלָּא אֵצֶל רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה”. הִתְרַפֵּס לְפָנָיו אָחִי, לֹא שָׁמַע לוֹ. נְטָלוֹ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. הִלְקָה אוֹתוֹ בִשְׁבָטִים וְהִרְכִּיבוֹ עַל גָּמָל, וְהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ בִרְחוֹבוֹת הָעִיר, כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם קוֹרְאִים עָלָיו: “זֶהוּ גְמוּלוֹ שֶׁל זֶה הַנִּכְנָס לְבֵית-הַנָּשִׁים שֶׁל בְּנֵי-אָדָם מְכֻבָּדִים”. נָפַל מֵעַל הַגָּמָל וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, וְנַעֲשָׂה חִגֵּר. אַחַר-כָּךְ הִגְלָה אוֹתוֹ הַמּוֹשֵׁל מִן הָעִיר. יָצָא וְלֹא יָדַע אָנָּה יִפְנֶה. הִצְטַעַרְתִּי עָלָיו וְהִשַּׂגְתִּיו וַהֲבֵאתִיו וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

צָחַק הַכַלִיף לִדְבָרָיו וְאָמַר: “יָפֶה עָשִׂיתָ, שַׁתְקָן, הַמְמַעֵט בִּדְבָרִים”. וְצִוָּה לָתֵת לִי מַתָּנָה שֶׁאֵלֵךְ. אָמַרְתִּי: “אֵינִי מְקַבֵּל מֵעִמְּךָ, עַד שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ קֹדֶם לָכֵן מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁאָר אֶחָי. וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים”.