אַחַר-כָּךְ אָמַר הַחַיָּט לְמֶלֶךְ סִין: "כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ סִפּוּר הַגַּלָּב וְנִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁמַּטְרִיד הוּא אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמַרְבֶּה דְבָרִים, וְשֶׁהָעֶלֶם עָשׁוּק עַל יָדוֹ, תְּפַסְנוּהוּ וְחָבַשְׁנוּ אוֹתוֹ וְהוֹשַׁבְנוּ סָבִיב לוֹ שׁוֹמְרִים נֶאֱמָנִים. אַחַר-כָּךְ אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְעָלְתָה הַסְּעֻדָּה עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, וְלֹא פָסַקְנוּ לָשֶׁבֶת עַד שֶׁהִכְרִיזוּ לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם. יָצָאתִי וּבָאתִי לְבֵיתִי. זָעֲפָה אִשְׁתִּי וְאָמְרָה: “אַתָּה טוֹב חֶלְקְךָ כָּל הַיָּמִים וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת אֲבֵלָה. אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא וּמְטַיֵּל אִתִּי שְׁאֵרִית הַיּוֹם תְּהֵא זֹאת סִבָּה שֶׁאֶפָּרֵד מֵעָלֶיךָ”. לְקַחְתִּיהָ וְיָצָאתִי אִתָּהּ וְטִיַּלְנוּ עַד לָעֶרֶב. חָזַרְנוּ וּפָגַשְׁנוּ גִּבֵּן זֶה וְהַשִּׁכָּרוֹן נוֹדֵף הֵימֶנּוּ, וְהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

צְלוּלָה הַכּוֹס וְצָלוּל הַיָּיִן,

וְדוֹמִים וְשָׁוִים הֵם עַיִן בְּעָיִן.

דּוֹמֶה כְאִלּוּ אֵין כּוֹס רַק יָיִן,

וְהִנֵּה רַק כּוֹס וְיַיִן אָיִן.

הִזְמַנְתִּיו לְבֵיתִי וְנַעֲנָה לִי. יָצָאתִי לִקְנוֹת דָּגִים מְטֻגָּנִים וְקָנִיתִי וְחָזַרְתִּי וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל. נָטְלָה אִשְׁתִּי פְרוּסַת לֶחֶם וְנֵתַח דָּג וְהִכְנִיסָתַם לְתוֹךְ פִּיו וְסָתְמָה אוֹתוֹ. הִקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט וָמֵת. נָשָׂאתִי אוֹתוֹ וְהֶעֱרַמְתִּי עַד שֶׁהֲטַלְתִּיו בְּבֵית רוֹפֵא זֶה הַיְּהוּדִי. וְהֶעֱרִים הָרוֹפֵא עַד שֶׁהֱטִילוֹ לְבֵית מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהֶעֱרִים מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק עַד שֶׁהֱטִילוֹ בְדַרְכּוֹ שֶׁל הַסַּרְסוּר. זֶהוּ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁמָצָא אוֹתִי תְמוֹל.וּכְלוּם אֵין הוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן?"

כְּשֶׁשָּׁמַע מֶלֶךְ סִין סִפּוּרוֹ שֶׁל הַחַיָּט, נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ מִגִּיל, וְהֶרְאָה אֶת תְּמִיהָתוֹ וְאָמַר: “סִפּוּרוֹ שֶׁל הָעֶלֶם עִם הַגַּלָּב הַטַּרְדָּן אָמְנָם מְבַדֵּחַ יוֹתֵר וְיָפֶה מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגַּלְגָּן הַגִּבֵּן”. פָּקַד עַל אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַחַיָּט וְיָבִיאוּ אֶת הַגַּלָּב מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּבִיאוּהוּ שֶׁאֶשְׁמַע דְּבָרָיו וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְהַצָּלַתְּכֶם כֻּלְּכֶם וְאַחַר כָּךְ נִקְבֹּר אֶת הַגִּבֵּן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁמֶּלֶךְ סִין פָּקַד לֵאמֹר: “הָבִיאוּ אֵלַי אֶת הַגַּלָּב שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לְהַצָּלַתְכֶם, וְאַחַר-כָּךְ נִקְבֹּר אֶת הַגִּבֵּן הַזֶּה וְנִטְמְנֵהוּ בֶּעָפָר, שֶׁהוּא מֵת מֵאֶמֶשׁ, וְאַחֲרֵי זֶה נַעֲמִיד לוֹ צִיּוּן עַל קִבְרוֹ, עַל שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת הַסִּפּוּרִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה”. לֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁבָּא שׁוֹמֵר הַסַּף וְהַחַיָּט, אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ לְבֵית-הָאֲסוּרִים וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ אֶת הַגַּלָּב וְהוֹלִיכוּהוּ עַד שֶׁהִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי אוֹתוֹ מֶלֶךְ. כְּשֶׁרָאוּהוּ הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ זָקֵן מְאֹד לְמַעְלָה מִתִּשְׁעִים, פָּנָיו מוּעָמִים וּזְקָנוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו לְבָנִים, קְצַר אָזְנַיִם וַאֲרוֹךְ הָאַף, וּמַרְאֵהוּ יָהִיר וּמְחֻצָּף. צָחַק הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵהוּ וְאָמַר: “שַׁתְקָן, רְצוֹנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי מִקְצָת מִסִּפּוּרְךָ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, מָה עִנְיַן נוֹצְרִי זֶה וִיהוּדִי זֶה וּמֻסְלִם זֶה, וְזֶה הַגִּבֵּן הַמֻּטָּל מֵת לִפְנֵיכֶם? וּמַה סִּבַּת אֲסֵפָה זוֹ?” אָמַר לוֹ מֶלֶךְ סִין: “וּמִשּׁוּם מַה שׁוֹאֵל אַתָּה לְכָל זֶה?” אָמַר לוֹ: "שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָם בָּאָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינִי מַטְרִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵינִי עוֹסֵק בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנִי, וְשֶׁנָּקִי אֲנִי מִמַּה שֶׁהֶאֱשִׁימוּנִי בוֹ הַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא הַמְכֻנֶּה הַשַּׁתְקָן וּבַר-מַזָּל אֲנִי בִשְׁמִי, כְּשֶׁכִּנּוּ אוֹתִי בְּכִנּוּיִי הַשַּׁתְקָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַךְ מְעָט תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ אָדָם כִּנּוּי לוֹ,

שֶׁאִם תְּחַפֵּשׂ לֹא תִּמְצָא תְכוּנָתוֹ בְכִנּוּיוֹ.

אָמַר הַמֶּלֶךְ הַשַּׁתְקָן: “בָּאֲרוּ לַגַּלָּב מַצָּבוֹ שֶׁל גִּבֵּן זֶה וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ בִשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְכֵן מַה שֶׁסִּפּרוּ הַנּוֹצְרִי וְהַיְּהוּדִי, מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהַחַיָּט”. סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרֵי כֻלָּם וְאֵין בַּחֲזָרָה תוֹעֶלֶת. הֵנִיעַ הַגַּלָּב בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, עִנְיָן נִפְלָא הוּא זֶה. גַּלּוּ לְעֵינַי אֶת הַגִּבֵּן הַזֶּה”. גִּלּוּהוּ לְעֵינָיו. יָשַׁב לִמְרַאשׁוֹתָיו וְנָטַל רֹאשׁוֹ בְּחֵיקוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו וְצָחַק בְּקוֹל רָם, עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ מֵעֹצֶם הַצְּחוֹק וְאָמַר: “לְכָל מִיתָה סִבָּתָהּ מִן הַסִּבּוֹת, אַךְ מִיתַת גִּבֵּן זֶה מִפִּלְאֵי הַפְּלָאִים הִיא, וְיֵשׁ לְרָשְׁמָהּ זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, שֶׁיִּקְּחוּ הַדּוֹר הַבָּא מוּסָר מִן הָעָבָר”. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל דְּבָרָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לָנוּ פֵּשֶׁר דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה”. אָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, בַּאֲמִתַּת חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁגִּבֵּן זֶה נְשָׁמָה בְקִרְבּוֹ”. הוֹצִיא מֵאֲפֻנְדָּתוֹ כִּיס, פְּתָחוֹ וְנָטַל טִפַּת מִשְׁחָה וּמָשַׁח בָּהּ אֶת עֹרֶף הַגִּבֵּן וְעוֹרְקָיו וְכִסָּה אוֹתוֹ עַד שֶׁהֵזִיעַ. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא מֶלְקָחַת בַּרְזֶל, וּתְקָעוֹ לְתוֹךְ לוֹעַ הַגִּבֵּן וְקָלַט אֶת נֵתַח-הַדָּג בְּאִדְרָתוֹ. וּכְשֶׁהוֹצִיאוֹ וְהִנֵּה הוּא רָווּי דָם. הִתְעַטֵּשׁ הַגִּבֵּן וְקָם עַל רַגְלָיו. הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל פָּנָיו וְאָמַר: “מֵעִידֵנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”. הִתְפַּלְּאוּ הַנִּמְצָאִים עַל זֶה שֶׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם. צָחַק מֶלֶךְ סִין עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף וְכֵן כָּל הַנִּמְצָאִים. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “חַי אֱלֹהִים, אָכֵן סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה, לֹא רָאִיתִי מוּזָר מִמֶּנּוּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “הוֹי מֻסְלִמִים, הוֹי חֵיל-הַצָּבָא, כְּלוּם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם אָדָם שֶׁמֵּת שֶׁשָּׁב לִתְחִיָּה? וְאִלּוּלֵא חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים עַל-יְדֵי גַלָּב זֶה, הָיָה הַיּוֹם בִּבְנֵי-הָעוֹלָם-הַבָּא. אָכֵן הוּא הָיָה הַסִּבָּה שֶׁיִּחְיֶה”. אָמְרוּ: “אָכֵן זֶה מִפִּלְאֵי-הַפְּלָאִים”. אַחַר-כָּךְ צִוָּה מֶלֶךְ סִין לִרְשֹׁם סִפּוּר זֶה וּרְשָׁמוּהוּ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בְאוֹצְרוֹת-הַמַּלְכוּת". נָתַן הַמֶּלֶךְ בִּגְדֵי-פְּאֵר לַיְּהוּדִי וְלַנּוֹצְרִי וּלִמְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְשִׁלְּחָם וְהָלְכוּ. אַחַר-כָּךְ פָּנָה הַשֻּׂלְטָאן לַחַיָּט וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וּמִנָּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת חַיָּטוֹ וְקָצַב לוֹ קִצְבָה, וְעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין הַגִּבֵּן וְנָתַן גַּם לָזֶה בֶּגֶד-פְּאֵר וְקָצַב לוֹ קִצְבָה וְשָׂם אוֹתוֹ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וְהֵיטִיב לַגַּלָּב וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְקָצַב לוֹ קִצְבָה וְשָׂם אוֹתוֹ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וּמִנָּה אוֹתוֹ לְגַלָּב הַמַּמְלָכָה. וְלֹא פָסְקוּ מִחְיוֹת בַּנְּעִימִים וּבְתַעֲנוּגוֹת עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם מְכַלֶּה כָל שִׂמְחָה וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.

אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: “וְאֵין זֶה, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הַמִּשְׁנִים וְאַנִיס אַלְגַ’לִיס!” אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “וּמַה סִּפּוּרָם?”

פָּתְחָה וְאָמְרָה: