(לת–ה ש–ה)
שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ גּוֹוֵעַ… בָּאתִי מִשּׁוּט בָּעֲרָבָה.
הַרְבֵּה חִכִּית לִי לַחִנָּם, אָז עֵת עוֹד לַעַג מָלֵאתִי,
אָז עֵת שְׂבַע גָּאוֹן, שְׁטוּף אוֹנִים, חָפְשִׁי כָּרוּחַ נִשֵּׂאתִי,
נֶאְפָּד לֶהָבָה.
הָיָה אָז צָעִיר הַשַּׁחַר, מָכְתָּר עֲנָנִים סַפִּירִים;
שָׂחַק הַשָּׂדֶה כְּחָדָשׁ עָדוּי בִּטְלָלִים יַהֲלוֹמִים;
הָיָה הַמֶּרְחָק אָז בָּהִיר, הָיוּ הַשְּׁחָקִים רוֹמֵמִים,
הָיוּ הַחַיִּים מַזְהִירִים!
עָמַד הָאֹהֶל כֹּה שַׁאֲנָן, נִשְׁקָף מִבֵּין זְהַב הַקָּמָה;
דְּמוּתֵךְ הַזַּכָּה בַּפֶּתַח דּוּמָם הִלְבִּינָה בְּלִי נוֹעַ.
“שׁוּבָה נָא”… – חִנֵּן מַבָּטֵךְ, לִבִּי מִכְּאֵב הִזְדַּעְזֵעַ –
“לֶךְ-לְךָ!” צִוְּתָה הַנְּשָׁמָה.
קַמְתִּי וָאֶצְלֹל בַּנְּהָרָה רַעֲנָן וּמַזְהִיר כַּבֹּקֶר.
מוּעָף עַל כַּנְפֵי מַנְגִּינָה, מְלֵאֲתִי לַהַט דִּמְיוֹנוֹת,
גַּלֵּי מֶרְחַבְיָה חָצִיתִי, שׁוֹאֵף לִקְרָב וּלְנִצְחוֹנוֹת,
עוֹרֵג לִשְׁמָשׁוֹת אֵין-חֵקֶר…
עַתָּה עִם עֶרֶב מְעֻרְפָּל שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ, לַשָּׁפֶל…
דְּמָמָה. הַשָּׂדֶה הָאִלֵּם כֻּלּוֹ הִתְכַּנֵּס בִּצְלָלִים,
עוֹמֵד הָאֹהֶל כֹּה נוּגֶה, דּוּמָם מַבִּיטִים הַכְּתָלִים…
נִרְקָם צְחוֹק קַר בָּעֲרָפֶל…
שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ גּוֹוֵעַ… כָּלוּ בֶעָשָׁן מַאֲוַיַּי…
נָא, הֲבִיאִינִי אֶל אָהֳלֵךְ, אֶשְׁכַּב עַל מַצַּע הַתֶּבֶן…
נֵר אַל תַּדְלִיקִי בַחֹשֶׁךְ… תְּנִי לִמְרַאֲשׁוֹתַי רַק אֶבֶן
קָרָה וּשְׁחוֹרָה כְחַיַּי.
שְׁבִי נָא לִימִינִי וּשְׁקִי לִי… אוּלָם אַל תִּבְכִּי, תָּרִידִי…
לָמָּה-זֶה דַעַת לַצְּלָלִים, כִּי בַקְּרָב חֻלַּל גְּאוֹנִי?
לָמָּה-זֶה יִשְׁמַע עֲרָפֶל, יִשְׁמַע אַף יָבִין אֲסוֹנִי,
יִשְׂחַק עוֹד יוֹתֵר לְפִידִי?
אוֹ – הֵן לִי אַחַת – בְּכִי, סִפְדִי… לֹא, אַל הָאֹפֶל תָּעִירִי!
הִנֵּה הַדְּמָמָה יוֹרֶדֶת… הִנֵּה כְבָר אֶשְׁמַע אֶת גִּשְׁתָּהּ…
שְׁקִי לִי, חַבְּקִינִי וּשְׁקִי לִי, הִנֵּה כְבָר פָּרְשָׂה אֶת רִשְׁתָּהּ..
כּוֹכָב מִסְתַּכֵּל עֲרִירִי…
יק“ס, תרס”ו