הִתְפַּלְּלוּ כֻלָּם: אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וּפְרָחִים
בִּדְמָמָה…
רַק צְמָחִים יִתְפַּלְּלוּ כָּכָה
בַּלָּיְלָה.
הַלֵּיל הָיָה כָּחֹל, הַמֶּרְחָק מִתְנוֹצֵץ וְדוֹמֵם
וְטָהוֹר.
וּלְבָבִי הֶעָכוּר, הַשּׁוֹמֵם
בִּי שָׁתַק…
כְּצִפּוֹר עֲנָקִית נִרְדָּמָה הִשְׁחִירָה דֹם טַחֲנָה
עֲזוּבָה,
רַק רָחֲצוּ כְנָפֶיהָ הַשְּׁבוּרוֹת
בִּנְגֹהוֹת…
אֶת נַפְשִׁי חֲנוּקַת חֲטָאִים הֵבֵאתִי לַשָּׂדֶה
מִשָּׁפֶל;
בָּאֹפֶל רַק זֶה טִמֵּאתִיהָ
מִיֵּאוּשׁ…
הַטְּלָלִים כִּכְרוּבִים צְחַרְחֲרֵי כְנָפַיִם הִזְהִירוּ
וְנִחֲמוּ…
אַךְ מֵתָה תְפִלָּתִי הַחוֹלָה
עַל שְׂפָתַי…
וַיְהִי אָז, כְּאִלּוּ לָנֶצַח אֶת נַפְשִׁי מָכַרְתִּי
לַתֹּפֶת,
וְנִמְצָא לִי גוֹאֵל רַק אַחֲרֵי
כְּלוֹת הַכֹּל…
תרס"ח