הַמַּעֲרָב כֻּלּוֹ יַם אֵשׁ וּפְלָדוֹת,

אַךְ כְּבָר שָׁמַיִם מִתְעַטְּפִים שְׁחוֹרִים,

וּמִי יוֹדֵעַ, אִם אַסְפִּיק לִסְפֹּג

אֶת זְהַב הַשְּׁקִיעָה, בְּטֶרֶם יוּעַם?

הַכֹּל כְּבָר אָפֵל, רַק הַרְחֵק, הַרְחֵק,

בִּמְקוֹם שָׁם אוֹבְדִים כָּל שְׁבִיל וּנְתִיבָה

בּוֹעֶרֶת דּוּמָם רְצוּעַת שְׁחָקִים

כְּשׁוֹשַׁן אָבִיב, כְּדַם לְבָבִי.

הֲיֵשׁ עוֹד תִּקְוָה? אִם אֶעֱצֹר אוֹנִים

לִדְלֹק וּלְהַשִּׂיג אֶת צִפּוֹר זְהָבִי,

לִיצֹק אֶת דָּמִי עַל פַּז אֶבְרָתָהּ,

לָשִׁיר לָהּ שִׁירִי בְּטֶרֶם תָּמוּת?

כִּי זֶה חֲלוֹמִי עֵת הֲמָמַנִי

הַיּוֹם וּשְׁאוֹנוֹ עִם תַּרְמִית חַיָּיו:

"עִם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת תֵּרָגַע תֵּבֵל –

וְנָבַע שִׁירִי מִמְּקוֹר מַצְפּוּנָיו".

וַיְהִי עִם שְׁקִיעָה וַיִּכֹּן לִבִּי

לָשִׁיר שִׁיר שֶׁמֶשׁ וְהִיא כְּבָר מֵתָה.

וּמָתַי אָשִׁיר אֶת שִׁירַת שִׁמְשִׁי,

וְאָנָה אַעַר שַׁלְהֶבֶת לִבִּי?

שַׁלְהֶבֶת לִבִּי יְחַנְּקוּ צְלָלִים

בֵּין אַבְנֵי שָׂדַי תִּשָּׁחֵת אִשִּׁי.

וְרוּחַ קָרִיר יְקוֹנֵן דּוּמָם

אֶת קִינַת נַפְשִׁי, אֲבֵדַת חַיַּי…

תרס"ח