הַשְּׁלָגִים הַלְּבָנִים כִּתְרוּנִי, צָדַתְנִי אֲפֵלַת הַלַּיְלָה,
עַרְפִלֵּי קִפָּאוֹן אַכְזָרִים אֶת דַּרְכִּי הַנְּשַׁמָּה הֵסַבּוּ,
בַּשַּׁחַק הָאָפֵל, הֶעָמֹק, כּוֹכָבִים-נִיצוֹצוֹת יָקָדוּ,
אַךְ שְׂפָתָם הַטְּמִירָה שָׁכַחְתִּי, חֲטָאַי כִּי כָבְדוּ, כִּי רַבּוּ…
וּלְאָן אֶשָּׂא נַפְשִׁי הַנִּלְאָה? מִסָּבִיב שׂוֹרֶרֶת עִרְבּוּבְיָה
שֶׁל אֹפֶל מְאַיֵּם וְאוֹרֵב עִם לֹבֶן מְלַגְלֵג, אַוְרִירִי;
וּמְרַחֲפָה בֶחָלָל הַהוֹמֶה הַחְלָטָה אִלֶּמֶת, מַקְפִּיאָה,
שֶׁסוֹדָהּ לֹא יָבִין, אַךְ יַרְגִּישׁ הַלֵּבָב הַמַר, הָעֲרִירִי…
וְאַבְנֵי הַשָּׂדֶה הַקָּרוֹת עֲטוּפוֹת לוֹט לָבָן וְשׁוֹתְקוֹת,
רַק אַחַת בֵּינֵיהֶן מַשְׁחִירָה מִתַּכְרִיךְ הַשֶּׁלֶג נֶחְשָׂפָה,
וּכְמוֹ סִפּוּר עָגוּם רַב תּוּגָה מִנְּשָׁמוֹת אֲבֵלוֹת, הַתּוֹעוֹת
בָּאֹפֶל הַקַּר עַרְטִילָאוֹת, הִיא חֶרֶשׁ מְסַפְּרָה בְּלִי שָׂפָה…
תרס"ט