בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב אֲהַלֵּךְ הַיַּעֲרָה;
בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב מְחַכָּה הַנַּעֲרָה.
בֵּין לִבְנִים לְבָנִים וּזְהַב הַשַּׁלֶכֶת
חִוֶּרֶת וְנוּגָה הִיא דוּמָם הוֹלֶכֶת.
בְּזֵר שֶׁל עֲנָפִים וְשִׂמְלָה צְחַרְחָרָה
כְּלִבְנֶה בֵין לִבְנִים נִשְׁקֶפֶת הַנַּעֲרָה.
עַל חוֹף נַחַל חָבוּי בִּדְמָמָה נִפָּגֶשׁ,
בַּחֹרֶשׁ הַמּוּפָז אֵין תְּנוּעָה, אֵין רֶגֶשׁ.
הַנַּעֲרָה בְעֶצֶב: "מַדּוּעַ כֹּה קָרָה
בַּת צְחוֹקְךָ? מַדּוּעַ אֵשׁ עֵינְךָ כֹּה זָרָה?
בִּשְׁבִילְךָ עָדִיתִי שִׂמְלָתִי הַצְּחוֹרָה –
נְחַדֵּשׁ כְּקֶדֶם נְעוּרֵי-הָאוֹרָה…"
אָנֹכִי לַנַּעֲרָה: "הַבִּיטִי – אַרְנָבוֹת
חֲרֵדוֹת נֶחְפָּזוֹת בֵּין אֵלוֹת מָזְהָבוֹת;
הַבִּיטִי – הַחֹרֶשׁ כֹּה נִבְהָל וְדוֹמֵם,
כֹּה קַר לַהַט שְׁקִיעָה בַּמַּעֲרָב הָעוֹמֵם…"
– "וְאֵי אֲבִיבֵנוּ? אֵי קֵץ הַחֲמוּדוֹת?
הַאֻמְנָם לָנֶצַח עִקְּבוֹתָם אֲבוּדוֹת?"
אָנֹכִי לַנַּעֲרָה: "הַבִּיטִי – כְּעֶשֶׁת
קַר מַבְרִיק הַנַּחַל; אֲבלָה, נוֹאֶשֶׁת
עֲרָבָה בּוֹדֶדֶת סוֹפֶדֶת עַל גְּדוֹתָיו
לַקַּיִץ הַנֶּאֳסָף וְזִיו נְגֹהוֹתָיו…"
הַמַּעֲרָב דֹּם דּוֹעֵךְ. הַנַּעֲרָה דֹּם בּוֹכָה.
מֵעֵץ רָקוּב, יָבֵש בְּלִי קוֹל נִתְּקָה שׂוֹכָה.
בָּא רוּחַ וְשׁוֹרֵק, מִתְקַבְּצוֹת עֲנָנוֹת,
בִּדְאָגָה סְתוּמָה מִתְלַחֲשִׁים אִילָנוֹת…
בציר, תר"ע