יֵשׁ יַחֲלֹף בְּרַק פֶּלֶא מַחֲשַׁכֵּי הַנְּשָׁמָה

וְנִגְלָה קְהַל מַרְאוֹת נוֹשָׁנִים.

שֶׁנִּימָה נִרְדָּמָה, נַעֲלָמָה

הִרְעִידוּ בַלֵּבָב לְפָנִים,

שֶׁפִּתְאֹם הִזְהִירוּ בִּבְרַק כּוֹכָב נוֹפֵל

וְגָזוּ אַוְרִירִים וּטְמִירִים,

וּפִשְׁרָם הַלֵּב עוֹד לֹא הֵבִין,

וְלָמוֹ לֹא שָׁר עוֹד בַּשִּׁירִים.

אַךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו הַלבֵּב כָּמַהּ, עָרַג

לְאִוְשַׁת צַעֲדֵיהֶם דּוֹמֵמִים,

וַיִּכּוֹן לְקַדְּמָם בִּרְנָנוֹת,

בִּצְלִילִים נִשְׂגָּבִים, רוֹמֵמִים.

הֵם נִגְלִים לְפֶתַע מִבֵּין הָעֲרָפֶל

וְעוֹבְרִים לְפָנַי לְאִטָּם;

עוֹד חוֹפֵף עֲלֵיהֶם הוֹד רָזָם

וְקִסְמֵי אֲבִיבָם עוֹד אִתָּם.

אַךְ נִשְׁבַּר מִצַּפּוֹת הַלֵּב וְלֹא יַעְדֵּם

בְּמַחְלְצוֹת צְלִילִים נִפְלָאִים,

וּנְגוֹזִים הַמַּרְאוֹת עֲצוּבִים

וְאוֹבְדִים בַּדְּמִי עַרְטִילָאִים…