הֱצִיקַנִי רֶגַע אֶחָד קֹר הַבְּדִידוּת
וָאֲפַזֵּר אֶת נִצָּנַי הַגְּאֵיוֹנִים,
וְהֶהָמוֹן בְּפַרְסוֹתָיו אוֹתָם דָּרַס –
וְאָנֹכִי בֵין הַדּוֹרְסִים הָרִאשׁוֹנִים.
וּבַבִּצָּה הַמְרֻפֶּדֶת בְּנִצָּנַי
כָּל הֶהָמוֹן עָבַר שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה
בְּקוֹל תְּרוּעָה אֶל דָּגָתוֹ וְאֶל בְּצָלָיו –
וְאָנֹכִי רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לַחֲבוּרָה.
אֲךְ בְּלִי הֶרֶף אַחֲרַי דָלַק צֵל נִצָּנַי,
צֵל נִשְׁמָתָם הָאוֹבֶדֶת מִבְּלִי יוֹמָהּ,
וּבְלִי הֶרֶף פִּרְפֵּר, פִּרְכֵּס בְּמַעֲמַקֵּי
הֵד תְּחִנָּתָם הַקּוֹבֶלֶת וְהַהוֹמָה.
וָאֵעָצֵר וְלָלֶכֶת לֹא יָסַפְתִּי.
הָלְאָה הָלְאָה נִשְּׂאוּ צוֹהֲלִים הֲמוֹנִים.
וָאִשָּׁאֵר תּוֹךְ הַבִּצָּה הַמַּסְרִיחָה
בְּלי חֲבוּרָה וּבְלִי פְרָחַי הַגְּאֵיוֹנִים…
תרע"א