עִם חֲלוֹמִי וְעִם סוֹדִי נִשְׁאַרְתִּי

עֲרִירִי.

אֵלִי! הַהִפְרַזְתִּי לְהַאֲמִין

בִּי וּבְשִׁירִי?

יָדַעְתִּי: מוֹת אָמוּת, וְאִישׁ

מוֹתִי לֹא יְבַכֶּה.

מִנִּי-עֲרָפֶל עַל-גַּלִּי לֹא יֵרָאֶה

כּוֹכָב מְפַכֶּה.

שְׁנֵי סוּסִים קוֹדְרִים וַעֲיֵפִים

יִמְשְׁכוּ אֲרוֹנִי

וְצָהֲלוּ נְכָאִים, וְגֶשֶׁם טוֹרֵד

יֵרֵד בְּיוֹם אוֹנִי.

הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר הִפְרִיז

עַל חֲלוֹמוֹת נִדָּחִים.

אַךְ הִנֵּה מָחָר וְחַיָּיו וּצְלִילָיו –

חֲסָל! וּכְבָר נִשְׁכָּחִים.