לוגו
שאלת הארגוּנים המפלגתיים בּנוֹער העוֹבד
פרק:
מיקום ביצירה:
0%

1

צצה אצלכם שאלת הארגוּנים המפלגתיים בּנוֹער העוֹבד. שמעתי את הערכתכם ואני מצטרף אליה. אפשר כּי החלטתכם תיתקל בּמכשוֹלים. יראוּ בּה הגבּלת החוֹפש, כּביכוֹל, של הפּעוּלה החינוּכית והפּוֹליטית. ראוּי הדבר שיתבּרר בּמסיבּתנוּ בּבהירוּת גמוּרה.

יש אוֹמרים: למה נמנע מהמפלגוֹת בּארץ-ישׂראל את אשר ניתן להן בּכל העוֹלם: להקים חיל מילוּאים מן הנוֹער? הרי בּכל העוֹלם מחוּלק הנוֹער לאִרגוּנים פּוֹליטיים. אוּלם התפּלגוּת זוֹ אינה זכוּת גם לפּוֹעל המבוּגר, וּלגבּי הנוֹער היא מַזיקה כּפלים. בּינינוּ וּבין חוּץ-לארץ יש הבדל יסוֹדי: אין מקוֹם בּחוּץ-לארץ אשר שם יוּכל כּיום להיוֹת נוֹער מעמדי מאוּרגן לא על ידי המפלגוֹת. אוּלם אנחנוּ, שהצלחנוּ להקים את האִרגוּן המאוּחד של ציבּוּר הפּוֹעלים, הקימוֹנוּ גם את ההסתדרוּת המאוּחדת של הנוֹער העוֹבד.

כּאן דיבּרוּ הרבּה על הסכּנה הנשקפת מן האִרגוּנים המפלגתיים לקלוּבּ ולפּעוּלה התרבּוּתית בּתוֹכוֹ. אוּלם סכּנה גדוֹלה מזוֹ נשקפת לנפש הנוֹער. יש גישה שוֹנה לעבוֹדה בּקרב הנוֹער, וּבזה תיבָּחנה מפלגוֹתינוּ. יש שהנוֹער משמש אך חוֹמר לניצוּל בּידי המפלגה. העבוֹדה הציבּוּרית היא בּעיני מפלגה כּזוֹ שׂדה-קטל, אשר מוּתר להניח בּוֹ על המאזנים גם את נפש הנוֹער, את תמימוּתוֹ העיורת, את התלהבוּתוֹ ואת מסירוּתוֹ. כּך ניגשוּ מפלגוֹת קוֹמוּניסטיוֹת שוֹנוֹת לנוֹער, מבּלי שיהיה להן ענין לנוֹער עצמוֹ, לנפשוֹ וּלכשרוֹנוֹתיו. פּעוּלה כּזוֹ היא קצרת-רוֹאי, אוֹכלת את הפּרי בּבסרוֹ, אינה מחנכת לוֹחמים אמיצים, המסוּגלים לבחוֹן ולבחוֹר דרך לעצמם, אלא מכינה אנשים אכוּלי-קנאוּת, שבּיזבּזוּ את כּוֹחוֹת נעוּריהם. הסתדרוּת המכּירה את אַחריוּתה בּפני המעמד והמבקשת לא רק נצחוֹנוֹת אַרעיים, ניגשת אחרת לשאלה. היא מבינה, כּי מהפּכה אמיתית בּאדם וּבחברה לא תיכּוֹן באמצעוּת הפצת פּרוֹקלַמַציוֹת על ידי הנוֹער, אלא על ידי הכשרתוֹ המוּסרית וחינוּך כּשרוֹן מחשבתוֹ. היא מחנכת את הנוֹער וּמַקנה לוֹ את תרבּוּת עמוֹ וּמעמדוֹ, היא דוֹאגת להיגייֶנה הרוּחנית של הנוֹער ואינה הוֹפכת אוֹתוֹ למכשיר בּמלחמת בּחירוֹת. על ההסתדרוּת בּועידה הקרוֹבה יהיה להחליט בּבירוּר גמוּר, כּי עד גיל ידוּע מזיק ואסוּר הוּא האִרגוּן המפלגתי.

יש צוֹרך לשמוֹר על חינוּך הנוֹער ועל פּיתוּח כּשרוֹן ההערכה החיוּנית שלוֹ בּיחס לתוֹפעוֹת השוֹנוֹת של החיים. בּגיל זה, שבּוֹ אין עדיין הנוֹער מסוֹגל למלחמה פּוֹליטית, אלא זקוּק לבית-ספר אשר בּוֹ יתכּשר לחיים הפּוֹליטיים, – גדוֹלה בּיחוּד הסכּנה, אם בּמקוֹם שיקוּל-הדעת וההערכה החפשית תשתלט הנַצחָנוּת של אִרגוּנים שוֹנים. אם הסתדרוּת הנוֹער תיהפך לפֶדרציה של מפלגוֹת, תיהרס כּל הפּעוּלה החינוּכית, והמוֹחוֹת לא יהיוּ מוּפנים איפוֹא לפּעוּלה הכּלכּלית. בּרגע שהדעוֹת והמחשבוֹת השוֹנוֹת תיקָבענה בּגוּשים קבוּעים הנלחמים בּיניהם ותחדלנה לשמש חוֹמר לחיפּוּשׂי הדרך של הנוֹער, תחדלנה להרחיב את דעתוֹ של הנוֹער. מחשבתוֹ תטוּמטם ותיסגר בּפני כּל דעה זרה.


  1. “דבר”, גליוֹן 416, ה' בּחשון תרפ“ז, 13.10.1926. ”בּמעלה", שם, עמוּד 14.  ↩