לוגו
הֶרְשִׁילִי בְּבֵית־דִּין שֶׁל־מַעְלָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרְךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית־מָנוֹס לָךְ,

שֶׁעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד,

וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת,

וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (אבות).


אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ מְמַשְּׁלִים וְאוֹמְרִים

שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַמָּוֶת

עַל הֶרְשִׁילִי מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל לֹא תִהְיֶה לוֹ שְׁלִיטָה,

הִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעַ וּבָא יוֹם־הַמִּיתָה

לֹא עָמְדָה לוֹ הַפִּקְחוּת וְהֻצְרַךְ אַף הוּא לָמוּת.

וּמִשֶּׁלְּקָחוֹ הַמָּוֶת

נִתְגַּבְּרָה בָּעוֹלָם הָעָגְמָה, הַקַּדְרוּת,

נִשְׁתַּלְּטָה הָעַצָּבֶת.


וּבְיוֹתֵר נִשְׁתַּלְּטָה עַל רַבִּי בָּרוּךְ’ל הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁנַּפְשׁוֹ, כַּיָּדוּעַ, נִתְקַשְּׁרָה בְּסוֹד עֶצֶב

וְאֵין זִיק שֶׁל שִׂמְחָה בָּהּ נִדְלָק וְנוֹצֵץ

אֶלָּא מִמַּה שֶּׁחוֹנֵן וְנוֹתֵן בָּהּ הַלֵּץ.

וּכְשֶׁהֶרְשִׁילִי נִסְתַּלֵּק הָיָה רַבִּי בָּרוּךְ’ל דָּבֵק

וּמִדַּבֵּק בָּעֶצֶב,

מָשָׁל לְנֵר הַמַּבְלִיחַ, סָפֵק־כָּבֶה סָפֵק־דּוֹלֵק,

וּכְדֵי יָגוֹן וָקֶצֶף!


וְהָיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִתְהַלְּכִים מִסָּבִיב

וְרוֹאִים אֶת רַבָּם מִשְׁתַּקֵּעַ בְּצַעַר;

זְרוֹעוֹ הַיְמָנִית עַל הַשֻּׁלְחָן, כִּלְתַחֲנוּן,

וְעַל הַזְּרוֹעַ הַשְּׁלוּחָה – הַמֵּצַח שָׁעוּן,

וְהָרֹאשׁ הַכָּבֵד לֹא יָנוּד, כְּמוֹ נֵד,

מִכֹּבֶד הַצַּעַר,

וּכְבָר עָיְפוּ מִלָּשֵׂאת אֶת אֶבְלוֹ הַכָּבֵד

גַּם זָקֵן וְגַם נַעַר.


וּפִתְאֹם הִתְעוֹרֵר רַבִּי בָּרוּךְ’ל מִשִּׁבְתּוֹ

וְצָחַק בִּצְלִילוּת כִּצְחוֹקוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד:

חַ־חַ־חָה וְחַ־חַ־חָה! הוֹי הוֹי הוֹי, הֶרְשִׁיל לֵץ!

וּמֵרֹב הַצְּחִיקָה הִתְעַוֵּת וְהִתְכַּוֵּץ.

נִתְלַוּוּ אֶל הַצְּחוֹק אֲנָשֵׁינוּ, כַּחֹק,

כָּל אֶחָד כְּמוֹ יֶלֶד.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לַכֹּל, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,

כְּדִבְרֵי הַקֹּהֶלֶת!


כָּךְ צָחַק רֹב צְחוֹק רַבִּי בָּרוּךְ’ל זְצוֹק"ל

וְצָחֲקָה עִמּוֹ יַחַד כָּל אוֹתָהּ הַחַבְרַיָּא;

וְלֹא הָיָה לַצְּחוֹק דַּי וְלֹא הָיָה בּוֹ מַסְפִּיק,

כָּךְ הָיוּ צוֹחֲקִים הֵם וְעִמָּם הַצַּדִּיק…

עַד שֶׁהִפְסִיק וְרָמַז – וּמִיָּד הָשְׁלַךְ הָס,

נִשְׁתַּתְּקָה הַחַבְרַיָּא:

שִׁמְעוּ נָא אֵיךְ הֶרְשִׁילִי חָמַק לוֹ וְגָז

גַּם מִדִּינָא דִּשְׁמַיָּא!


וְהָרַבִּי ר' בָּרוּךְ’ל סִפֵּר לָהֶם כָּךְ:

כְּשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הֶרְשִׁילִי לַבֵּית־דִּין־שֶׁל־מַעְלָה

וּשְׁאָלוּהוּ שְׁאֵלוֹת, כַּנָּהוּג לִשְׁאוֹל,

הָיָה הֶרְשִׁילִי שׁוֹתֵק כְּאֵינוֹ־יוֹדֵעַ־לִשְׁאוֹל,

וּלְבַסּוֹף רַק הֵשִׁיב שֶׁיַּסְכִּים לְהָשִׁיב

רַק לְמַעְלָה־לְמַעְלָה –

שֶׁיַּגְבִּיהוּהוּ אֶל כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהַזִּיו

וְיַעֲמִיקוּ שְׁאָלָה!


וְנִרְאָה הַדָּבָר לְשׁוֹפְטֵי הַמָּרוֹם

וְהֻחְלַט וְהֻסְכַּם וְקֻבַּל בַּפָּמַלְיָא,

לְהָבִיא אֶת הַלֵּץ לְפָנָיו, כִּבְיָכוֹל.

אַדְּרַבָּא, יַרְאֶה שָׁם מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל!

בְּוַדַּאי לוֹ הֵכִין – נִתְרַמְּזוּ מְחַיְּכִין

הַזְּקֵנִים בַּפָּמַלְיָא –

דָּבָר שֶׁכְּדַאי וְרָאוּי לְהַאֲזִין,

בְּוַדַּאי מִדֵּי מְעַלְיָא!


וּכְשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הֶרְשִׁילִי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ,

לֹא הִמְתִּין לִשְׁאֵלוֹת וּפָתַח פִּתְחֵי פִיהוּ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי הֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל,

אֶפְּלָה נָא בְּיָדְךָ וּבְיַד דַּיָּנִים אַל אֶפּוֹל!

כָּבְשָׁה הַפָּמַלְיָא קִצְפָּהּ, וְשָׂרָף לָקַח רִצְפָּה

וַיַּגַּע אֶל פִּיהוּ:

אָמַר אֱלֹהִים לְהֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל:

הֶרְשִׁילִי בְּנִי הוּא.


חָזַר הֶרְשִׁילִי וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!

גָּלוּי לְפָנֶיךָ וְאַתָּה הוּא הַיּוֹדֵעַ

שֶׁכָּל טִיבִי בְּעוֹלַם־הַשֶּׁקֶר תָּמִיד לֹא הָיָה

אֶלָּא בְּדָיָה שֶׁבֶּאֱמֶת וֶאֱמֶת שֶׁבִּבְדָיָה

וְעָבַרְתִּי בְּמָשָׁל אֶת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל.

וְעַכְשָׁו, כֹּל יוֹדֵעַ,

הַרְשֵׁנִי וַאֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ מַעֲשִׂיָּה

שֶׁסּוֹפָהּ לְהִשָּׁמֵעַ.


וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה בְּדִידִי.

מְמַשְׁמֵשׁ וְהוֹלֵךְ וּמַגִּיעַ חַג הַפֶּסַח,

יְהוּדִים תּוֹלִים מַצּוֹת בְּסָדִין בַּעֲלִיַּת־גָּג,

בַּמַּרְתֵּף – בֻּלְבּוּסִים, מְסַיְּדִים לִכְבוֹד הֶחָג,

וּלְהֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל אֵין כֹּל, רִבּוֹנִי, אֵין כֹּל

לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח…

בְּוַדַּאי שְׁכַחְתָּנִי, אֱלֹהִים כֹּל יָכוֹל,

מִתּוֹךְ הֶסַח!


וְהִנֵּה כְּבָר הִגִּיעַ עֶרֶב־יוֹם־טוֹב מַמָּשׁ.

הֶחָמֵץ נִתְפַּנָּה מֵעַצְמוֹ מִן הַבַּיִת,

אֵין שְׂאוֹר בַּמִּשְׁאֶרֶת, בָּעֲרֵבָה אֵין בָּצֵק,

מְרוֹקָן הַמְּזָוֶה וּבַכֹּל רִיק וָרֵיק.

לֹא הָיְתָה, רִבּוֹנִי, אָז בְּכָל מְעוֹנִי

פְּרוּסַת לֶחֶם כְּזַיִת.

וּמְדֻכָּא בְּיִסּוּרִין וְכָפוּף בִּיגוֹנִי

יָצָאתִי מִן הַבַּיִת.


וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמְהַלֵּךְ כָּךְ בָּרְחוֹב…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (בְּעָנְיִי אָז אָמַרְתִּי),

לְפָחוֹת גְּמִילוּת־חֶסֶד! אַךְ מִי זֶה יָבִיא

אֶת מָמוֹנוֹ לְהַנִּיחַ עַל קֶרֶן הַצְּבִי?

הֵן לָזֶה אֲנִי חַיָּב, וְלָזֶה אֲנִי חַיָּב,

וְלָזֶה לֹא הֶחְזַרְתִּי…

הָהּ, אַתָּה הַיּוֹדֵעַ מֶה הָיָה אָז בִּלְבָבִי

וּבַמֶּה אָז הִרְהַרְתִּי!


וּלְמַרְבֵּה הַצָּרָה הִנֵּה בָּא לִקְרָאתִי

יְהוּדִי שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים כְּבָר הִלְוָנִי,

וַעֲדַיִן עוֹמֵד לֹא־פָרוּעַ הַחוֹב –

וּמִהַרְתִּי לַעֲבוֹר לְעֶבְרוֹ שֶׁל הָרְחוֹב…

אַךְ הַלָּה קוֹרֵא בְּקוֹל: ‘ר’ הֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל!'

קוֹרֵא זֶה שֶׁהִלְוָנִי.

כָּאן מָצָא לוֹ בַּעַל־חוֹב יוֹם לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב,

חָשַׁבְתִּי לִי אָנִי.


וְאוּלָם הַיְּהוּדִי לֹא לִגְבּוֹת הוּא רוֹצֶה.

ר' הֶרְשִׁיל, אוֹמֵר הוּא, ר' הֶרְשִׁיל, נִדְמֶה לִי,

שֶׁעֲדַיִן אֵין לְךָ יַיִן לְאַרְבַּע הַכּוֹסוֹת –

וּמִמֶּנִּי, מִידִיד, לֹא צָרִיךְ לְכַסּוֹת…

וְהֵא לְךָ הֵא רֻבָּל, ר' הֶרְשִׁילִי… אֲבָל…

תֵּן אֶת הֵן צִדְקְךָ לִי

שֶׁהַפַּעַם שַׁלֵּם תְּשַׁלֵּם לִי… רֻבָּל

בְּכָל חֹדֶשׁ תִּפְרַע לִי!


רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אַרְבֶּה דִבּוּרִים –

וְאַתָּה כֹּל רוֹאֶה וּמַבִּיט מִגָּבוֹהַּ!

אֵיזֶה פֶּסַח הָיָה לָנוּ, עִם יַיִן, מַצּוֹת!

אֵיזֶה סֵדֶר עָרַכְנוּ, עַד אַחַר הַחֲצוֹת!

וְהַכֹּל בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַלְוָאָה מְעוּטָה…

וְנִשְׁבַּעְתִּי קוֹל גָּבוֹהַּ,

לְקַמֵּץ וְלַחְסוֹךְ לִי פְּרוּטָה לִפְרוּטָה

וְחוֹבִי זֶה לִפְרוֹעַ!


חָסַכְתִּי, קִמַּצְתִּי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,

כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה – מִן הַפֶּה, מִן הַלֶּחֶם,

וּבְקשִׁי שִׁלַּמְתִּי הַתַּשְׁלוּם הָרִאשׁוֹן.

וּמֵרֹב דְּאָגָה לֹא יָכֹלְתִּי לִישׁוֹן,

כִּי דָאַגְתִּי עַכְשָׁו בְּכִפְלַיִם: לַטַּף

לְמַלְבּוּשׁ וּלְלֶחֶם,

וּלְפִרְעוֹן הַתַּשְׁלוּם הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁכַב

כְּרֵחַיִם עַל שֶׁכֶם.


וּלְאַחַר שֶׁשִּׁלַּמְתִּי הַתַּשְׁלוּם הַשֵּׁנִי,

רַק בְּנֵס, רִבּוֹנִי, רַק בְּנֵס וּבְפֶלֶא –

הִתְחַלְתִּי חוֹסֵךְ וְחוֹתֵךְ מֵרִישִׁי

לְשַׁלֵּם לַבַּעַל־חוֹב הַתַּשְׁלוּם הַשְּׁלִישִׁי…

וְגַם זֶה, אַתָּה עֵד, שֻׁלַּם לֹא בַּמּוֹעֵד,

וּבְנֵס וּבְפֶלֶא –

וְיָרַד עַל גַּבִּי הָרְבִיעִי, הַכָּבֵד

כְּמוֹ אֶבֶן, צוּר־סֶלַע.


וּבְצַעַר גָּדוֹל וּבְרֹב עִנּוּיִים

וּבְנֵס־בְּתוֹךְ־נֵס וּבְפֶלֶא־תוֹךְ־פֶּלֶא

עוֹד הִצְלַחְתִּי תַּשְׁלוּם רְבִיעִי לְסַלֵּק…

וְהִתְחַלְתִּי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה דּוֹאֵג

לַתַּשְׁלוּם הַחֲמִישִׁי. אַךְ עָנְיִי וְרִישִׁי

שֶׁבַּיָּמִים הָאֵלֶּה

לְסַפֵּר, רִבּוֹנִי, בְּיָדִי אֵין סִפֵּק,

לְשׁוֹן הֶרְשִׁיל גַּם תֵּלֶא.


וְהַיָּמִים – סוֹף אֱלוּל, וּבָאִים הַחַגִּים,

וְאֶצְלִי רֵיק וָרִיק וּמְאוּם אֵין בַּבַּיִת,

לֹא אֲבַק־קֶמַח בַּשַּׂק, לֹא נוֹצָה מִשֶּׁל עוֹף…

כְּלוּם יָכֹלְתִּי לְסַלֵּק לַבַּעַל־חוֹב אֶת הַחוֹב –

וְלֹא הָיָה, רִבּוֹנִי, אָז בְּכָל מְעוֹנִי

גַּם לַטַּף פַּת כְּזַיִת!

וּמְדֻכָּא בְּיִסּוּרִין וְכָפוּף בִּיגוֹנִי

יָצָאתִי מִן הַבַּיִת.


וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמְהַלֵּךְ כָּךְ בָּעִיר…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! (תְּפִלָּתִי אָז שָׁטַחְתִּי)

אֲקַבֵּל בְּאַהֲבָה יִסּוּרַי וְרִישִׁי,

אַךְ עָזְרֵנִי לְשַׁלֵּם הַתַּשְׁלוּם הַחֲמִישִׁי!

הִנֵּה בָּא הַמּוֹעֵד וְהַחוֹב עוֹד עוֹמֵד,

הֵן נִשְׁבַּעְתִּי, הִבְטַחְתִּי…

הָהּ, אַתָּה, רִבּוֹנִי, הַיּוֹדֵעַ וָעֵד

לִלְבָבִי מַה שּׂוֹחַחְתִּי!


וּלְמַרְבֵּה הַיָּגוֹן הִנֵּה בָּא וְהוֹלֵךְ

יְדִידִי הָרַחוּם וְהַטּוֹב שֶׁהִלְוָנִי…

הוֹי, שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי וְלֹא שִׁלַּמְתִּי עַד הַסּוֹף –

וּמִהַרְתִּי לַעֲבוֹר לְעֶבְרוֹ שֶׁל הָרְחוֹב…

אַךְ הַלָּה קוֹרֵא בְּקוֹל: ‘ר’ הֶרְשִׁיל מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל!'

קוֹרֵא זֶה שֶׁהִלְוָנִי.

הִנֵּה בָּא הַבַּעַל־חוֹב לִגְבּוֹת חוֹבוֹ עַד הַסּוֹף,

חָשַׁבְתִּי לִי אָנִי.


וְאוּלָם יְדִידִי לֹא לִגְבּוֹת הוּא רוֹצֶה!

ר' הֶרְשִׁיל, אוֹמֵר הוּא, ר' הֶרְשִׁיל, דּוֹמַנִי

שֶׁאַתָּה מִצְטַעֵר בַּתַּשְׁלוּם הַחֲמִישִׁי,

וְאַתָּה מִתְהַלֵּךְ בְּיָגוֹן חֲרִישִׁי,

מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְךָ לְשַׁלֵּם – ר' הֶרְשִׁיל, בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם!

כְּלוּם מַלְוֶה־בְּרִבִּית אָנִי?

אַרְבָּעָה תַשְׁלוּמִים שִׁלַּמְתָּ? וְהַחֲמִישִׁי –

פָּטוּר! וּבָרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי!


רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! נָתַתָּ לִי אֶת חַיַּי

כְּהַלְוָאָה הַמַּתְחִילָה לְהִגָּבוֹת מִיָּד

בַּחֲמִשָּׁה תַשְׁלוּמִים, בַּחֲמִשָּׁה עַל־כָּרְחַי:

עַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד,

וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם – דַּי!

אִם הַיְּהוּדִי הִסְפִּיקוּ לוֹ אַרְבָּעָה תַּשְׁלוּמַי –

גַּם לְךָ דַּי, בְּהֶחְלֵט!


וְנִרְאָה הַדָּבָר לְשׁוֹפֵט הַמָּרוֹם

וּבִדַּח וְהִצְהִיל שָׁם אֶת כָּל הַפָּמַלְיָא,

וּוִתְּרוּ לוֹ לַלֵּץ הַתַּשְׁלוּם הָאַחֲרוֹן –

“וְעַל־כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן!”

וְצָחֲקוּ כֻּלָּם יַחַד, בִּדְמָעוֹת וּבְנַחַת,

כְּבַיָּכוֹל וְהַפָּמַלְיָא:

"הוֹי, הֶרְשִׁילִי לֵץ! אֲפִלּוּ כָּאן אֵין לוֹ פַּחַד

לוֹמַר מִדֵּי מְעַלְיָא!"


וּכְשֶׁגָּמַר רַבִּי בָּרוּךְ’ל זַ"ל סִפּוּרוֹ לְסַפֵּר,

צָחַק שׁוּב בִּצְלִילוּת כִּצְחוֹקוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד;

חַ־חַ־חָה וְחַ־חַ־חָה! אוֹי אוֹי אוֹי, הֶרְשִׁיל לֵץ!

וּמֵרֹב הַצְּחִיקָה הִתְפַּתֵּל וְהִתְכַּוֵּץ.

נִתְלַוּוּ אֵלָיו, זְצוֹק"ל, אֲנָשֵׁינוּ כַּחֹק,

כָּל אֶחָד כְּמוֹ יֶלֶד:

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לַכֹּל! עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,

כְּדִבְרֵי הַקֹּהֶלֶת!


וּמִיָּד נִשְׁתַּלְּטָה הַשִּׂמְחָה מִסָּבִיב

וְעָלְצָה בְּחֶדְוָה כָּל אוֹתָהּ הַחַבְרַיָּא

וְעָלָה עַד לְעֵילָא וּלְעֵילָא הַצְּחוֹק…

אַךְ לְפֶתַע רַבִּי בָּרוּךְ’ל הִתְיַפַּח כְּתִינוֹק:

הֶרְשִׁילִי אֵינֶנּוּ, הֶרְשִׁילִי אֵינֶנּוּ,

יַקִּירָא דְּמִן חַבְרַיָּא!

וּמִי יַצְהִילֵנוּ, הוֹי, מִי יַצִּילֵנוּ

מִדִּינָא דִּשְׁמַיָּא!


 

הערות וביאורי המשורר    🔗

מִדֵּי מְעַלְיָא – מַשֶּׁהוּ טוֹב; מִתּוֹךְ הֶסַּח – מִתּוֹךְ הֶסַּח־הַדַּעַת; לְעֵילָא וּלְעֵילָא – לְמַעְלָה וּלְמַעְלָה; יַקִּירָא דְּמִן חַבְרַיָּא – הַיָּקָר שֶׁבַּחֲבוּרָה.