לוגו
הַוִּכּוּחַ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

בְּאַחַד הַכְּפָרִים בְּפּוֹלִין הַמְּדִינָה

הָיָה כֹּמֶר שׂוֹנֵא־יִשְׂרָאֵל,

וְהָיָה מְקַטְרֵג בְּקִנְאָה וּבְשִׂנְאָה

וּמֵשִׂים אֶת אַחֵינוּ חֶרְפָּה וּשְׁנִינָה

בִּדְבָרִים שֶׁהִטִּיף בְּהַקְהֵל.


וְלֹא דַּי שֶׁשָּׁלַח לְשׁוֹנוֹ הַטְּרֵפָה

בְּאַחֵינוּ בְּנֵי זֶה הַכְּפָר

בְּכָל יוֹם שֶׁל חָגָּא וּבְכָל אֲסֵפָה

וְהִטִּיף לִגְזֵלָה וְהִטִּיף לִשְׂרֵפָה

וְהֵסִית הֶהָמוֹן הַנִּבְעָר,


עוֹד הוֹסִיף וְשִׁלַּח לְשׁוֹנוֹ הַטְּמֵאָה

בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּזוּי:

הוּא בָּקִי וְגָדוֹל בְּחָכְמָה וּבְדֵעָה

וּמוּכָן לַעֲמוֹד גַּם כְּנֶגֶד מֵאָה

רַבָּנִים בְּוִכּוּחַ גָּלוּי…


הוּא בָּקִי בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל כָּל־כֻּלָּהּ

וְיוֹדֵעַ בָּהּ כָּל הַסּוֹדוֹת!

יֵשׁ לוֹ גַם בַּתַּלְמוּד יְדִיעָה מְעֻלָּה,

הוּא יוֹכִיחַ כִּי הֵמָּה הֵם עַם הַסְּגֻלָּה

וְלָהֶם רַק נָאֶה לְהוֹדוֹת…


וְנִשְׁמַע זֶה הַקּוֹל לַפָּרִיץ בֶּחָצֵר

(וּפָרִיץ אָז כְּמֶלֶךְ בִּגְדוּד!)

וְרָאָה הִזְדַּמְּנוּת לַיְּהוּדִים לְהָצֵר,

(וְאוּלַי אֲחָדִים מֵהֶם גַּם לְנַצֵּר!)

וְהִכְרִיז עַל וִכּוּחַ! פָּשׁוּט –


“יְשַׂחֲקוּ הַנְּעָרִים”… יִתְעַנְּגוּ הַכְּמָרִים,

בְּמִשְׂחַק הַפּוֹלְמוֹס הֶחָבִיב…

יִתְאַסְּפוּ הַשְּׁכֵנִים, פָּרִיצֵי הַכְּפָרִים,

בַּעֲלֵי־אֲחֻזּוֹת וּנְגִידִים וְשָׂרִים

וְהַשְּׁלְיַכְטָא כֻּלָּהּ מִסָּבִיב –


יִתְאַסְּפוּ וְיִרְאוּ בַּמַּחֲזֶה הַנִּלְבָּב!

אֵיךְ הָרַב מִן הַדָּת הַיְשָׁנָה,

אֵיזֶה רַבִּין רָזֶה וְחִוֵּר כְּמוֹ קְלָף,

מִתְאַמֵּץ לַעֲנוֹת לוֹ לַכֹּמֶר הָעָב

וּלְהַצִּיל עֲדָתוֹ הַקְּטַנָּה…


(וְאִם כִּי לַיְּהוּדִי יֵשׁ וָיֵשׁ מַעֲנֶה,

לֹא יוּכַל לְהָשִׁיב בְּגָלוּי…

כִּי אֲבוֹי אִם דָּבָר הוּא בִּשְׁמוֹ יְכַנֶּה!

בַּמַּאֲסָר, בָּאזִקִּים וּבַסַּד יִתְעַנֶּה

אִם יִפְגַּע רַק בִּכְבוֹד הַתָּלוּי!..)


וְקָבַע הַפָּרִיץ לַוִּכּוּחַ מוֹעֵד

וְהִכְרִיז בָּרַבִּים הַכָּרוֹז –

וּקְהַל יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּכְּפָר הַבּוֹדֵד

מִתְמַלֵּא חֲרָדָה וּמִפַּחַד רוֹעֵד –

מִי יֵלֵךְ, מִי יַעֲמֹד לוֹ בְּעֹז?


וְשָׁלְחוּ שְׁלִיחִים לַקְּהִלָּה הַסְּמוּכָה

אֶל הָרַב, אֶל פַּרְנַס הַקָּהָל,

לְבַקֵּשׁ לַמַּכָּה הַקָּשָׁה אֲרוּכָה:

אִישׁ חָכָם, שֶׁיָּשִׁיב בְּלָשׁוֹן בְּטוּחָה

לַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהַכֹּמֶר יִשְׁאָל.


וְיָצְאוּ הַשְּׁלִיחִים – בַּשָּׁעָה הַטּוֹבָה! –

הֲיַצְלִיחוּ לָשׁוּב בַּמּוֹעֵד?

כִּי הָעִיר הַסְּמוּכָה אַף גַּם הִיא לֹא קְרוֹבָה!

וּמָחָר הוּא הַיּוֹם – וְאָדָם עוֹד לֹא בָא

וְהַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּה הוּא יוֹרֵד…


כָּל הַלַּיְלָה חָרְדוּ הַיְּהוּדִים שֶׁבַּכְּפָר

וְלַבֹּקֶר צִפּוּ חֲרֵדִים;

כִּי הִנֵּה כְּבָר נוֹסַעַת בְּשֶׁטֶף, בִּדְהָר,

כָּל הַשְּׁלְיַכְטָא יַחְדָּו, כְּמוֹ שֶׁטֶף נָהָר,

לִהְיוֹתָם לַוִּכּוּחַ עֵדִים…



וְהַבֹּקֶר הִנֵּה הוּא עוֹלֶה וְהוּא בָא

וְהָאֹפֶק בְּאֹדֶם יָהֵל…

לֹא חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים מִן הָעִיר… לֹא הוּבָא

אִישׁ יוֹדֵעַ הָשִׁיב בְּחָכְמָה וּבְשׁוּבָה

וּלְהַקְהוֹת שֵׁן שׂוֹנֵא־יִשְׂרָאֵל – –


 

ב    🔗

וּכְבוֹא הַשָּׁעָה וְעָלוּ הַבָּמָה

הַפָּרִיץ וַעֲדַת מֵרֵעָיו

וְעִמָּם חֲבוּרָה כְּבוּדָה וְרָמָה;

וְסָבִיב הַקָּהָל כְּמוֹ יָם כֵּן הָמָה,

כְּמוֹ יָם הַמַּסְעִיר אֶת גַּלָּיו.


וְיָצָא לַבָּמָה הַכֹּהֵן הֶעָבֶה

וְגָאוֹן וְתִפְאֶרֶת עִמּוֹ;

הוּא לוֹטֵשׁ אֶת עֵינָיו וְלִרְאוֹת מִתְאַוֶּה

אֶת הָרַב הַיְּהוּדִי שֶׁאֵלָיו יִשְׁתַּוֶּה,

וּמְחַפְּשׂוֹ – בַּעֲבוּר הַרְעִימוֹ!


וְאוּלָם לְחִנָּם הוּא לוֹטֵשׁ אֶת עֵינָיו…

יְהוּדִים מִן הַכְּפָר – הֵם בִּלְבָד!

סַךְ־הַכֹּל כְּמוֹ שְׁנֵי מִנְיָנִים, עַם לֹא רַב,

פְּחוּדִים, רְעוּדִים, נִצָּבִים הֵם יַחְדָּו,

לֹא לַמְדָן וְלֹא רַב בָּם אֶחָד…


וְשָׂמַח הַכֹּהֵן וְחָשַׁב בִּלְבָבוֹ:

מִי מֵעֵז בָּם וּמִי בִּן־הַכּוֹת?

וַיִּנְהַג לְמַרְאִית כְּרַחְמָן, וַיָּבוֹא

לְהוֹסִיף עַל רִשְׁעוֹ אֶת צִדְקַת־כְּזָבוֹ

וַיִּפְתַּח וַיְדַבֵּר בָּם רַכּוֹת:


אֲדוֹנַי הַנְּאוֹרִים, הַדְּגוּלִים, הַכְּבוּדִים!

וְעַמִּי הָרַחוּם, הַמְרַחֵם!

יֵשׁ מַחְלֹקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵין הַיְּהוּדִים,

זֶה הָעָם עַז־הָעֹרֶף, זֶה עַם הַמְּרוּדִים,

הַמּוֹרֵד בַּגּוֹאֵל־הַמְנַחֵם…


וְהִנֵּה נֶאֱסַפְנוּ בָּזֶה לְבָרֵר:

אֵי הַצֶּדֶק? עִם מִי הוּא שׁוֹכֵן?

וּבִשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה הַוִּכּוּחַ קָצֵר

לֹא נַרְבֶּה דִּבּוּרִים יְתֵרִים לְדַבֵּר,

לְהַלְאוֹת הַשּׁוֹמְעִים… הֲלֹא כֵן?


הֵן אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת מִנְהַג יִשְׂרָאֵל

בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּבְשִׂיחָה…

לֹא כָּל שֶׁכֵּן בְּדָתוֹת! הֵם יוֹדְעִים לְנַהֵל

וִכּוּחִים מְשׁוּכִים, בְּלֹא סוֹף לְפַלְפֵּל,

בַּחֲרִיפוּת, בַּחֲצִיפוּת, בַּאֲרִיכָה – –


וְהֶחְלַטְנוּ לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת בַּשִּׁלּוּשׁ:

רַק שָׁלשׁ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת!

וְאוּלָם תְּשׁוּבוֹת בְּרוּרוֹת, וְלֹא דְּרוּשׁ,

דְּבָרִים שֶׁאֵינָם זְקוּקִים לְפֵרוּשׁ –

וְהָיוּ אָזְנֵיכֶם קַשּׁוּבוֹת!


וֶהֱיוֹת שֶׁהַדָּת הַיְּהוּדִית – יְשָׁנָה,

וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הָרֹב,

יִשְׁאֲלוּ הַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה, וְעָנָה

עַבְדְּכֶם אָנֹכִי בִּקְצָרָה, בִּקְטַנָּה,

וַאֲנַחְנוּ נִשְׁאַל לְבַסּוֹף…


יְהִי כֵן! – נָתַן אוֹת הַפָּרִיץ הַגָּדוֹל,

וְהִסְכִּימוּ עִמּוֹ הַמְסֻבִּים.

יַעֲלֶה יְהוּדִי וְיִשְׁאַל! – נָתַן קוֹל

הַכֹּהֵן הֶעָבֶה, הַשָּׁמֵן, הֶעָגֹל,

וְהַקּוֹל כְּנַהֲמַת הַדֻּבִּים.


וּקְהַל יִשְׂרָאֵל הַמֻּעָט, הַקָּטָן,

נֶחֱרַד וְיַחְדָּו הִצְטוֹפֵף.

אִישׁ בְּאִישׁ אֶת עֵינָיו שׁוֹאֲלוֹת אַךְ נָתַן:

מִי יַעֲלֶה? מִי יִשְׁאַל? מִי יִגְעַר בַּשָּׂטָן?

מִי יָפֵר מְזִמַּת הָאוֹיֵב?


 

ג    🔗

וּפִתְאֹם – נֵס וָפֶלֶא! מִתּוֹךְ הַמְּבוּכָה

מִתְקַדֵּם יְהוּדִי דַּל־רָזֶה

וְקֻפַּת הָרוֹכְלִים לְפָנָיו שְׁלוּחָה…

הוּא עוֹלֶה לַבָּמָה וְנִצָּב בִּמְנוּחָה,

כְּבָקִי וְרָגִיל וּמְנֻסֶּה…


וְעוֹמֵד הַיְּהוּדִי, פּוֹלָנִית מְדַבֵּר,

כְּבָקִי וְרָגִיל עִם פְּרִיצִים,

בְּלָשׁוֹן מְצַלְצֶלֶת כְּזוֹג, מְזַמְרֵר

בִּנְעִימָה נְעִימָה וְאֵינוֹ מְמַהֵר,

וּמַמָּשׁ כְּאַחַד הַמְּלִיצִים!


רַבּוֹתַי! (הוּא אוֹמֵר) אֲדוֹנִי יוֹשֵׁב־רֹאשׁ!

פֹּה אָמַר הַכֹּהֵן הַנִּכְבָּד,

שֶׁנִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת בְּמִסְפָּר אַךְ שָׁלשׁ,

כִּי־עַל־כֵּן הַיְּהוּדִים אוֹהֲבִים הֵם לִדְרוֹשׁ,

וְרֹב שִׂיחַ לִשְׁמוֹעַ יִכְבָּד.


וְלָכֵן בְּוַדַּאי תִּשְׂמְחוּ לִדְבָרַי,

כִּי־עַל־כֵּן הֵם יִהְיוּ אַךְ מְעָט;

כִּי אֲנִי לֹא אֶשְׁאַל פֹּה בְּשֵׁם חֲבֵרַי

לֹא שָׁלשׁ וְלֹא שְׁתַּיִם… יָשִׁיב אַחֲרַי

וְעָנָה הַכֹּהֵן רַק אַחַת!


עֲנֵנִי, הַכֹּמֶר, בִּקְצִירַת־הָאֹמֶר!

מַה זֶּה: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ?

יַ“א נְיֶ”ע וְיֶע"ם! – הַכֹּמֶר מִיָּד לוֹ צָעַק

קוֹל רָם וְגָדוֹל וְנִשָּׂא וְחָזָק

כַּשּׁוֹפָר הַתּוֹרֵעַ!


“הוּא אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ?! נִצַּח הָרוֹכֵל!”

הַפָּרִיץ אָז הִכְרִיז בְּקוֹל רָם.

"הַכֹּהֵן רַק לַשָּׁוְא הִתְפָּאֵר! הוּא נוֹכֵל!

לֹא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ! זֶה מַסְפִּיק! וּמוֹחֵל!"

וּמֵרִיעַ סָבִיב כָּל הָעָם.


וְעָמְדוּ הַיְּהוּדִים מִשְׁתָּאִים, מִשְׁתּוֹמְמִים,

וְקָרְעוּ עֵינֵיהֶם בִּפְלִיאָה –

מִן הַנֵּס וּמֵרֹב תְּמִיהָה דּוֹמְמִים…

וְהַשְּׁלְיַכְצִיצִים אֶת הָרוֹכֵל מְרוֹמְמִים

וְ“הוּרָה!” מְשַׁלְּשִׁים בִּקְרִיאָה!


וְהַכֹּמֶר עוֹמֵד וּפָנָיו כִּקְדֵרָה

שֶׁהֻפַּךְ וְשֻׁפַּךְ תַּבְשִׁילָהּ…

אֵיךְ אָמַר בְּחָפְזָה וְנִכְזַב בִּמְהֵרָה!

אִי חֶרְפָּה, אִי בּוּשָׁה! וּבְאֵין לוֹ בְּרֵרָה

הוּא יוֹרֵד חֲפוּי־רֹאשׁ, בִּמְחִילָה…


 

ד    🔗

לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַיְּהוּדִים בְּשִׂמְחָה

וְשָׁתוּ “לְחַיִּים” כּוֹסִית יַי"שׁ,

הֵם אָמְרוּ לָרוֹכֵל: חָכְמַת־אֵל הִיא עִמְּךָ!

הִצַּלְתָּנוּ מִצָּר! כָּל לָשׁוֹן תְּרוֹמִמְךָ!

אֵיךְ לְכָאן נִזְדַּמַּנְתָּ, בַּר־נָשׁ?


וְכֵיצַד זֹאת יָדַעְתָּ, חָכָם־כִּשְׁלֹמֹה,

מַה לִּשְׁאוֹל אֶת הַכֹּמֶר הַלָּז?

וְכֵיצַד לֹא יָרֵאתָ עֲלוֹת לִמְרוֹמוֹ,

לַעֲמוֹד כְּנֶגְדּוֹ בִּכְפָרוֹ, בִּמְקוֹמוֹ?

הוֹדִיעֵנוּ, מַה פֵּשֶׁר הָרָז?


הֵן תִּרְאוּ (הוּא הֵשִׁיב) כִּי רוֹכֵל אָנֹכִי,

מְהַלֵּךְ בַּכְּפָרִים לִי לִסְחוֹר.

בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה אַךְ מִצְעָר הוּא כֹּחִי…

הַשְּׁאֵלָה הַלָּזֹאת לֹא נוֹלְדָה בְּמֹחִי,

שֶׁל בְּנִי, שֶׁל בְּנִי הִיא, הַבְּכוֹר.


הוּא לוֹמֵד אֵצֶל רַבִּי, הַטּוֹב שֶׁבָּעִיר!

וְתַלְמִיד הוּא שַׁקְדָן וְחָרוּץ.

וּמַקְשִׁיב לִפְעָמִים גַּם אֲנִי, אֵיךְ מַסְבִּיר

לוֹ הָרַבִּי תּוֹרָה בִּרְנָנָה וּבְשִׁיר,

שְׁאֵלָה – וּתְשׁוּבָה, וְתֵרוּץ!


וְשָׁמַעְתִּי שָׁם פַּעַם, שֶׁבְּנִי הַתַּלְמִיד

שָׁאַל: “מַה זֶּה ‘אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ’?”

וְהֵשִׁיב הַמְלַמֵּד בְּפֵרוּשׁ וְהִגִּיד:

אִי“ךְ וֵיי”ס נִי"ט,

וַאֲנִי שָׁם יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵעַ…


עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּאתִי הַבֹּקֶר לַכְּפָר

וְנִכְנַסְתִּי אֶל בֵּית הַמּוֹזֵג,

וְשָׁמַעְתִּי עִנְיַן כָּל אוֹתוֹ הַדָּבָר

וּמִקְרֵה רַב־הָעִיר שֶׁלָּבוֹא הוּא אֵחַר –

וְהִתְחַלְתִּי מֵצֵר וְדוֹאֵג.


וּמִהַרְתִּי מִיָּד אֶל מְקוֹם הַקְּהִלָּה

וְשָׁמַעְתִּי דִּבְרֵי הַמְגַדֵּף…

וּבְאָמְרוֹ: יִשְׁאֲלוּ הַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה –

נִתְמַלֵּאתִי מִיָּד רֹב חֶדְוָה וְגִילָה

וְקָפַץ מִשִּׂמְחָה בִּי הַלֵּב!


כִּי נִזְכַּרְתִּי אוֹתָהּ שְׁאֵלָה חֲמוּרָה,

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בִּלְבָבִי:

אִם לָרַבִּי אֵין בָּהּ יְדִיעָה בְּרוּרָה,

הֵן לַכֹּמֶר וַדַּאי הִיא חִידָה גְמוּרָה!

וָאֶלְבַּשׁ גְּבוּרָה כַּלָּבִיא.


 

ה    🔗

לְבַסּוֹף בָּא הָרַב וְעִמּוֹ הַשְּׁלִיחִים

וּבָרֶגֶל, בְּלֹא עֲגָלָה!

(נֶאֱחַז הָאוֹפַן בְּאַחַד הַשִּׂיחִים

וְנִשְׁבַּר, וְהָלְכוּ הֲלִיכִים־הֲלִיכִים,

וְהַדֶּרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ קַלָּה!)


וְשָׁמְעוּ הַנִּסִּים וְרָאוּ הַפְּלָאוֹת,

אֵיךְ הַשֵּׁם חִידוֹתָיו לוֹ פּוֹתֵר!

וְרָאוּ בָּזֶה אוֹת שֶׁל טוֹבָה לַבָּאוֹת

וְשָׁתוּ בַּשְּׁנִיָּה “לְחַיִּים”, כַּיָּאוֹת,

וְהֵיטִיבוּ לִבָּם בְּיוֹתֵר.


וְהוֹאִיל וּבָא יַחַד אִתָּם הַשּׁוֹחֵט,

הוּא שָׁחַט בֶּן־בָּקָר רַךְ וָטוֹב;

וְעָשׂוּ לָהֶם חַג וְקָרְאוּ שָׁם מוֹעֵד

וְהָיָה הַשֻּׁלְחָן מִתְכּוֹפֵף וְרוֹעֵד

מִכָּל־טוּב שֶׁהֵשִׂימוּ לָרֹב!


וְעָרְכוּ שָׁם כֵּרָה גְּדוֹלָה, אַדִּירָה,

וּבֵרְכוּ אֶת בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל.

וּבִלּוּ אוֹתוֹ יוֹם בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירָה,

וְהִזְכִּירוּ גַּם שֵׁם יְרוּשְׁלֵם הַבִּירָה,

תּוֹבָבָ"א וְיָבוֹא הַגּוֹאֵל!