אָדְמוּ בַּתַּנּוּר גֶּחָלִים
וּמְסַפְּרוֹת בִּלְהִיטָה.
אֲהוּבָה,
מַדּוּעַ זֶה אַתְּ מַרְטִיטָה
כְּעַרְבַת נְחָלִים?
אָדְמוּ גֶּחָלִים בַּתַּנּוּר
כַּזָּהָב הַלּוֹהֵט.
אֲהוּבָה,
עַל מָה זֶה גֵּוֵךְ כָּךְ רוֹעֵד
וְאֶת מָה כָּךְ יָגוּר?
בַּתַּנּוּר גֶּחָלִים אָדָמוּ
וְעַתָּה הֵן כָּבוֹת.
אֲהוּבָה,
בְּשֶׁלְּמָה זֶה עֵינַיִךְ עֲצוּבוֹת,
בְּשֶׁלְּמָה זֶה וְלָמָּה?
אָדְמוּ בַּתַּנוּר גֶּחָלִים
וְעַתָּה הֵן כָּבוֹת…
הורודנקה תרצ"ב
הערות וביאורי המשורר 🔗
שִׁירִים רִאשׁוֹנִים וְשׁוֹנִים: שְׁמוֹנַת הַשִּׁירִים הָרִאשׁוֹנִים וְכֵן הַסּוֹנֶטָה “מַלְכַּת שְׁבָא” הֵם דֻּגְמָה מֻעֶטֶת מִשִּׁירֵי הַנְּעוּרִים, וְהוּבְאוּ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר הַזֶּה לִהְיוֹת שָׂרִיד וָזֵכֶר לַ“תְּקוּפָה הַלִּירִית”, שֶׁהָיְתָה מְשֻׁפַּעַת בְּשִׁירִים הַרְבֵּה וְרֻבָּם נִכְתְּבוּ בְּיִידִישׁ. “הָאֵלִים הֶאֱלִיהוּךְ” נֶאֱמַר כְּמוּבָן בִּלְשׁוֹן סַגִּי־נְהוֹר, וּ“בוֹכִים אֵלִים” (בִּלְשׁוֹן רַבִּים) – עַל דֶּרֶךְ הַהַשְׁאָלָה הַפִּיּוּטִית. הַסּוֹנֶטָה “בְּדִידוּת” הִיא הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְתַּב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ נָקוּט בְּכָל הַסֵּפֶר הַכְּלָל: מֵיטַב הַשִּׁיר – אֲמִתּוֹ.