לוגו
שַׁלֶּכֶת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בַּחֲצֵרִי בִּצְפַת יֵשׁ שִׂיחַ שֶׁל וְרָדִים,

רַק פַּעַם רְאִיתִיו פּוֹרֵחַ בְּסִיוָן:

וַרְדִּינִיּוֹת אֵין־קֵץ שׁוֹפְעוֹת, שׁוֹפְכוֹת זִיוָן

וּמְשַׁכְּרוֹת יוֹתֵר מִמֹּר וּמִנְּרָדִים.


הֵן הִתְפָּרְצוּ הַחוּצָה מַחְרוֹזוֹת־בַּדִּים,

רֵיחָן הַטּוֹב יָצָא הַרְחֵק־הַרְחֵק סְבִיבָן,

בְּכָל הָרְחוֹב כֻּלּוֹ הוֹדִיעַ אֶת טִיבָן –

מֵעֵבֶר לַחוֹמָה קְטָפוּן הַיְלָדִים.


אַךְ בְּשִׁבְתִּי בִּצְפַת בְּאָב וּבֶאֱלוּל,

זֶה שִׂיחַ־הַוְּרָדִים בִּכְמִישָׁתוֹ כָּלוּל:

צִפְּתָה לִי הַפְּרִיחָה, עֲדֵי פָנְתָה לָלֶכֶת,

כִּי דֶרֶךְ כֹּל וָכֹל לַחְדּוֹל וְלַחֲלוֹף.


עַתָּה כָּל יוֹם וָיוֹם אַךְ אֶעֱמֹל לִגְרוֹף

בְּמַטְאֲטֵא זְרָדִים עֲלֵי וְרָדִים, שַׁלֶּכֶת.


צפת, תשי"ד