[הוֹדִיעִינִי מִיָּד] / רחל
*
הוֹדִיעִינִי מִיָּד
אִם הַחֶדֶר סֻיַּד
וְיֵשׁ לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ,
כִּי הָיָה פֹּה רַק מַר,
וְעַכְשָׁו פֹּה גַּם קַר,
עַד כְּדֵי לִלְחֹשׁ: “יְרִיחוֹ”…
אֵצֶל אֵם-חֲבֶרְתֵּךְ
הוֹדִיעִי מָה וְאֵיךְ,
הֲתִשְׁלַח צָהֳרַיִם אִם לָאו;
וּמִצְאִי נַעֲרָה
שֶׁתָּבוֹא בְּצַפְרָא,
לְשָׁעָה, בְּעַד לִירָה זָהָב.
בְּיוֹם שֵׁנִי הַקָּרוֹב,
לְאַחַר יוֹם הַטּוֹב,
יוֹם הֶחָג לְכֹל יְהוּדִים,
מִנֵּכַר הַמָּגוֹר
אֶל מוֹלֶדֶת הָאוֹר…
יוֹם שֵׁנִי – אַחֲרוֹן מוֹעֲדִים!